מחנה המעבר מכלן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
הגהה
שורה 13:
|תאריך שחרור=
|מפקדי המחנה=
|צבא משחרר=בעלות הברית
|מספר אסירים בשיא=
|השתייכות האסירים=יהודים
שורה 19:
|מספר תאי גזים=
|מספר קרמטוריומים=
|שימור היסטורי=חלקי
|קואורדינטות=
|מפה=
שורה 27:
 
'''מחנה המעבר מֶכֶלֶן''' ('''Mechelen''') שימש את [[גרמניה הנאצית]] לאיסוף [[יהדות בלגיה|יהודי בלגיה]] לקראת שילוחם ל[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]] ו[[מחנה השמדה|השמדה]] ב[[מזרח אירופה]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. המחנה החל לפעול ב-[[27 ביולי]] [[1942]] ונסגר בחודש ספטמבר [[1944]].
== היסטוריה==
 
===הקמת המחנה===
בקיץ 1942 התכונן שלטון הכיבוש הגרמני בבלגיה לשילוח יהודי המדינה להשמדה במסגרת תוכנית [[הפתרון הסופי]]. מאז תחילת הכיבוש ב-[[1940]] כלאו הגרמנים יהודים במחנה המעצר שהקימו ב[[מבצר ברנדונק|מבצר ברֶנדונק]] (Fort van Breendonk), אך עתה הקימו מחנה לשם ריכוז היהודים המיועדים לשילוח בעיר [[מכלן]] (Mechelen). העיר בת 60,000 התושבים נחשבה כמצויה במיקום אידיאלי למטרה זו. היא נמצאת במחצית הדרך בין [[בריסל]] לבין [[אנטוורפן]], שתי ערים שבהן התגוררה מרבית האוכלוסייה היהודית בבלגיה, והיה לה חיבור נוח של מסילות רכבת לכיוון מזרח.
 
שורה 38:
סגל המחנה התעלל בעצורים בו, ואספקת המזון להם הייתה מצומצמת. ארגון יהודי בלגיה (AJB) ארגן משלוחי חבילות לעצורים. ככלל נשארו העצורים זמן קצר ביותר בדוסן, עד לארגון טרנספורט. הם נקלטו במחנה ונרשמו בידי פקידים יהודים תחת השגחת האס אס. הרכוש האישי הוחרם, ביניהם כסף, תכשיטים, תעודות אישיות וצילומים. החל משנת 1943 שהו יהודים במחנה זמן ממושך בהרבה מאחר שהגרמנים לא הצליחו לאסוף די יהודים לטרנספורט.
 
===השילוחים מן המחנה===
קבוצת היהודים הראשונה הגיעה למחנה מאנטוורפן ב-27 ביולי 1942. בין אוגוסט לדצמבר 1942 יצאו מן המחנה מדי שבוע שני משלוחים של כאלף יהודים כל אחד אל מחנה ההשמדה [[אושוויץ-בירקנאו]]. בין 4 באוגוסט 1942 לבין 31 ביולי 1944 יצאו מהמחנה לפולין 25,257 יהודים על גבי 28 רכבות; מרביתם הגדול נשלחו לאושוויץ-בירקנאו, להוציא מספר גברים צעירים שהוצאו מהטרנספורט בעיירה קוזל בשלזיה עלית ויועדו למחנות עבודה, כגון ביסמרקהוטה, בלכהמר ואחרים, שבמרוצת הזמן הפכו למחנות משנה של אושוויץ. אחוז הניצולים מקרב יהודים אלה היה גבוה (קרוב ל-10%) ביחס לאחוז הניצולים בקרב שאר היהודים שהורדו באושוויץ (קרוב ל-5%{{מקור}}). יש לציין כי קרוב ל-5,000 יהודים נוספים מבלגיה, חלקם פליטים יהודים מגרמניה, שוגרו להשמדה ממחנה דרנסי שבצרפת.
 
שורה 49:
מאוקטובר 1944 שימש מבנה המחנה את שלטונות בלגיה למשך תקופה שמשכה אינו ידוע כמחנה מעצר שבו הוחזקו בלגים שנחשדו בשיתוף פעולה עם כוחות הכיבוש הגרמניים.
 
== לאחר המלחמה ==
מבנה הקסרקטין עדיין עומד כיום על תילו. חלק ממנו משמש למגורים אזרחיים לאחר ששופץ. בחלקו האחר שוכן המוזיאון היהודי של הגירוש וההתנגדות במלחמת העולם השנייה. מוזיאון זה עבר שיפוץ והרחבה ונפתח מחדש לציבור ב-2012.
מבנה הקסרקטין עדיין עומד כיום על תילו. חלק ממנו משמש למגורים אזרחיים לאחר ששופץ.
מבנה הקסרקטין עדיין עומד כיום על תילו. חלק ממנו משמש למגורים אזרחיים לאחר ששופץ. בחלקו האחר שוכן המוזיאון היהודי של הגירוש וההתנגדות במלחמת העולם השנייה. מוזיאון זההמוזיאון עבר שיפוץ והרחבה ונפתח מחדש לציבור ב-2012.
 
==ראו גם==