גבעת שאול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
הרעיון להקמת השכונה עלה זמן רב לפני יסודה, אלא שקשיים שונים, כגון בעיית רכישת [[קרקע]]ות על ידי יהודים [[תקופת הטורקים|בתקופה העות'מאנית]], מנעו את הקמתה. ב־[[1907]], הוקמה חברה מייסדת - 'חברת גבעת שאול', לה חברו הרב [[אריה לייב הרשלר]] (ר' לייב דיין), [[משה קופל קנטרוביץ']] והרב [[נסים אלישר]]. נעשו ניסיונות לרכוש קרקע כדי להקים '[[שכונת גנים]]', מעין שכונה חקלאית. כוונת המייסדים הייתה שבשכונה יתיישבו [[עני]]ים שתינתן להם אפשרות להקים [[משק עזר|משקי עזר]] [[חקלאות|חקלאיים]] ליד ביתם, לאספקת תוצרת חקלאית טרייה לירושלים. באותה שנה (1907) נרכשו קרקעות השכונה (240,000 אמה) מידי ערביי [[דיר יאסין]]. השכונה נקראת ע"ש הרב [[יעקב שאול אלישר]] (יש"א ברכה) [[הראשון לציון]], שבנו נסים, היה ממייסדי השכונה. נימוק נוסף לשם השכונה היה שמרומה של השכונה החדשה גם ניתן לצפות לכיוון '[[תל אל פול]]' היא גבעת שאול המקראית, בירתו של [[שאול המלך]] (כיום באזור הסמוך לשכונת [[פסגת זאב]]).
 
השכונה החדשה הייתה מרוחקת מהעיר ומוקפת בכפרים ערביים, שהקרובים בהם היו [[דיר יאסין]] ו[[ליפתא]], והדבר הרתיע את הרוכשים הפוטנציאלים. משה קנטרוביץ החליט למכור את הקרקע לבודדים, ולכן חילק את הקרקע לכ־160 מגרשים, שאותם הציע למכירה במחירים השווים לכל רוכש (13 נפוליון זהב). המגרשים היו גדולים בהשוואה למה שהיה מקובל בשכונות החדשות של ירושלים וגודלם היה כ־200 מ"ר. לדעתו של קנטרוביץ', שהיה הרוח החיה במייסדים, די היה בשטח הנרחב, כדי לבנות [[בית מגורים]], לשתול [[גן ירק]] סביבו ולאפשר פרנסה ממכירת התוצרת החקלאית בעיר הקרובה - ירושלים. עוד נקבע שהרחובות הראשיים בשכונה יהיו ברוחב של 12 אמות (כ6כ־6 מטר).
 
בשכונה התיישבו החל משנת [[1910]] מעט אנשים, רובם [[יהדות תימן|ממוצא תימני]], שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש נחלה בעיר. הם בנו לעצמם בתי עץ קטנים וכשגדל במקצת היישוב גם הקימו לעצמם [[בית כנסת]] קטן שאותו מיקמו ב[[מרתף|מרתפו]] של אחד הבתים ("ממעמקים קראתיך ה'"). נסים אלישר הוא שפעל ליישב במקום משפחות של תימנים, שכן אלה נחשבו לבעלי יכולת סבל גבוהה כנדרש ממתיישבים ב[[שכונת ספר]], ואף הוא עצמו התיישב בה כדוגמה אישית.