היסטוריה צבאית של קנדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3:
'''ההיסטוריה הצבאית של קנדה''' מתמשכת על פני מאות שנים של פעילות צבאית בשטחים שמהווים את [[קנדה]] ומעורבויות של כוחות צבאיים קנדים בעימותים מזוינים ובמשימות שמירת שלום ברחבי העולם. במשך אלפי שנים האזור שמהווה כיום את שטחה של קנדה היה שדה לעימותים בין-שבטיים ספורדיים של תושביה המקוריים של קנדה. החל מהמאות ה-17 וה-18, התנהלו בקנדה ארבע מלחמות קולוניאליות ושתי מלחמות נוספות ב[[נובה סקוטיה]] וב[[אקדיה]] בין [[צרפת החדשה]] לבין [[ניו אינגלנד]]. העימותים התמשכו כמעט שבעים שנה.
 
ב-[[1763]], במלחמה הקולוניאלית האחרונה, [[מלחמת שבע השנים]], נצחו הבריטים והתושבים הצרפתים, אותם קיוו הבריטים להטמיע, הוכרזו כ"נתינים בריטיים". לאחר חקיקתו של "חוק קויבק" (Quebec Act) ב-[[1774]], שנתן לקנדים את הצהרת הזכויות הראשונה שלהם תחת הממשל החדש, סירבו המושבות הבריטיות הצפוניות להצטרף ל[[המהפכה האמריקאית|מהפכה האמריקאית]] ונותרו נאמנים לכתר הבריטי. האמריקנים ביצעו פלישות ב-[[1775]] וב-[[1812]] ובשתי ההזדמנויות הם נהדפו על ידי הכוחות הקנדיים. עם זאת, איום זה מדרום ימשיך להתקיים במהלך המאה ה-19 ויהיה אחד הגורמים לאיחודל[[איחוד קנדה]] ב-[[1867]].
 
לאחר האיחוד הוקם כוח צבאי קנדי. עם זאת קנדה נשארה מושבה בריטית וחיילים קנדים הצטרפו לעמיתיהם הבריטים ב[[מלחמת הבורים השנייה]] וב[[מלחמת העולם הראשונה]]. למרות העצמאות שהוענקה לקנדה במסגרת [[חוק וסטמינסטר]], קשריה של קנדה עם [[בריטניה]] נותרו חזקים ובריטניה קיבלה שוב את עזרתה של קנדה ב[[מלחמת העולם השנייה]]. מאז לקנדה יש מחויבות עולמית והיא השתתפה במספר קואליציות בינלאומיות בכמה עימותים כמו [[מלחמת קוריאה]], [[מלחמת המפרץ הראשונה]], [[מלחמת קוסובו]] וב[[מלחמת אפגניסטן (2001-)|מלחמת אפגניסטן]]. כמו כן לוקחת קנדה חלק חשוב ומשמעותי ב[[כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות|משימות שמירת השלום]] של [[האו"ם]] ברחבי העולם ובמצטבר השתתפו חיילים קנדים במשימות אלה יותר מכל מדינה בעולם.
 
==האומות הראשונות==
לפני ההתיישבות האירופאית, הלוחמה בין עמיה המקוריים של קנדה נטתה להיות רשמית ופולחנית וכתוצאה ממנה נגרמו באופן יחסי אבדות מעטות בנפש.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=sGKL6E9_J6IC&pg=PA1066&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Bruce Elliott Johansen; Barry Pritzker (2008). Encyclopedia of American Indian history. ABC-CLIO. p. 1066.]}} בנוסף, קיימות עדויות על עימותים יותר אלימים ובהם גם מקרים של השמדת עם של כמה מעמי [[האומות הראשונות]] על ידי זולתם, כמו המקרה של היעלמותה המוחלטת של תרבות הדורסט (Dorset) ב[[ניופאונדלנד]] והחלפתה בתרבות הבאותוק (Beothuk).{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=teNPu1-uVjQC&pg=PA64&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Christian F. Feest (1999). Indians and Europe: an interdisciplinary collection of essays. University of Nebraska Press. p. 64.]}} ברוב המקרים, אלה שנשבו בקרבות הוצאו להורג, אך היו שבטים שהיו נהוגים אצלם חילופי שבויים.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=iiZoWyv77qQC&pg=PA33&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Alfred A. Cave (2004). The French and Indian war. Greenwood Publishing Group. p. 33.]}}{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=QlemwRTsY20C&pg=PA216&redir_esc=y#v=onepage&q&f=falseDorothy Schneider; Carl J. Schneider (2006). Slavery in America. Infobase Publishing. p. 216.]}} אנשי האומות הראשונות נהגו לשבות עבדים מקרב שבטים שכנים.{{הערה|שם=רוברט|1=[http://books.google.co.il/books?id=11ii63EytIYC&pg=PA60&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Robert James Muckle (2007). The First Nations of British Columbia: An Anthropological Survey. UBC Press. p. 60.]}} תנאי העבדות היו טובים מאוד בהשוואה לעבדים האפריקאים שהובאו בכוח ליבשת אמריקה. שבטים שעסקו בדייג שהעסיקו עבדים שכנו לאורך החופים שבין [[קליפורניה]] ל[[אלסקה]] של היום.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=iyE91cOWY0gC&pg=PA31&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false David F. Arnold (2009). The Fishermen's Frontier: people and salmon in Southeast Alaska. University of Washington Press. p. 31.]}} העבדות הייתה לדורי דורות ומי שנשבה במלחמה הפך להיות עבד, הוא וצאצאיו.{{הערה|שם=רוברט}} כרבע מבין התושבים המקוריים שלחוף הצפון-מערבי של [[האוקיינוס השקט]] היו עבדים.{{הערה|שם=רוברט}} מלחמות היו מחזה נפוץ בקרב העמים של האזור הסוב-ארקטי.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=LANhCIxlKM8C&pg=PA55&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Richard J. Chacon; Rubén G. Mendoza (2007). North American Indigenous Warfare and Ritual Violence. University of Arizona Press. p. 55.]}} תושבי העמים ה[[אינואיטים]] שבצפון הארקטי השתתפו פחות במלחמה באופן ישיר עקב אוכלוסייתם הקטנה והסתמכו במקום זה על החוקים המסורתיים כדי לפתור סכסוכים.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=ZG8W9TfdUjkC&pg=PA25&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Roberto J. González (2010). Militarizing Culture: Essays on the Warfare State. Left Coast Press. p. 25.]}}