אונומסטיקון – הבדלי גרסאות

'''אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן''' (ב[[יוונית]]: ὀνομαστικόν), מבוטא: Onomastikon, דהיינו משמעות השמות, עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים ב[[דיסציפלינה]] מסוימת. לדוגמה: בתחום ה[[גאוגרפיה]] האונומסטיקון מכיל ריכוז שמות יישובים ומקומות אחרים (כגון שמות [[הר]]ים, [[חורבה|חורבות]], או [[מעיין|מעיינות]] וכדומה) בתקופות נתונות באזור מוגדר מראש. בדרך כלל מובא מקור השם ותיאור קצר של המקום לאור מקורות [[היסטוריה|היסטוריים]], עדויות אישיות של בני המקום וכדומה. בדרך כלל מסודרת רשימת השמות לפי [[אלפבית]]. כאשר אומרים בעברית, בתחומי חקר [[ארץ ישראל]] '''האונומסטיקון''' הכוונה היא לאונומסטיקון של [[אוסביוס מקיסריה|אוסביוס]].

האונומסטיקון הידוע של [[ארץ ישראל]] הוא של אחד מאבותמ[[אבות הכנסייה]], [[אוסביוס מקיסריה]], אשר חיבר רשימה של יישובים ומקומות גאוגרפיים אחרים בארץ ב[[התקופה הביזנטית|תקופה הביזנטית]]. בספר מזהה אוסביוס אתרים המוזכרים ב[[תנ"ך]] וב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] עם יישובים ומקומות בשטח, כפי שהיו ב[[המאה הרביעית|מאה הרביעית]]. ככל הנראה ערך אוסביוס כחמישה מקורות היסטוריים שהיו לפניו ואף שוטט בארץ וראה את האתרים במו עיניו ושוחח עם אנשי הסביבה. כך מהווה האונומסטיקון של אוסביוס מקור אמין המתעד את שימור השמות בארץ ישראל במאה הרביעית.

הספר נרשםנכתב ב[[יוונית]]. לכל שם יישוב נרשמו שלושה מאפיינים:

#מרחקו מ[[ירושלים]].

#גודלו - קטן, בינוני, גדול.

#מיהם רוב תושביו - [[יהודים]], [[נוכרי|נוכרים]]ם, [[נצרות|נוצרים]].

* יצחק חמיטובסקי, בין תרצה לתרצה באונומסטיקון לאווסביוס ושאלת מוצאו של מנחם בן גדי, [[בית מקרא (כתב עת)|בית מקרא]], נב, א, תשס"ז, עמ' 42-5542–55.

* [[זאב ספראי]], ה"אונומסטיקון" לאוסביוס והיישוב בדרום הר חברון,‫ [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]], 72, תשנ"ד, עמ' 23-33‬23–33.

* זאב ספראי, השומרון באונומסטיקון לאווסביוס, '''מחקרי שומרון ובנימין''', ג, תשנ"ג, עמ' 28-4228–42.‬

* הערך "אונומסטיקון" ב'''[[אנציקלופדיה מקראית]]''' א, עמ' 154-151151–154

* Zeev Safrai with Steven notley, '''The Onomasticon of Eusebius''', Leiden 2005