סטריאוסלקטיביות – הבדלי גרסאות

היישום התעשייתי הראשון של שיטת הזרזים הכיראליים בתגובות סטריאוסלקטיביות, אותה המציא נולס, היה בסינתזה של החומצהה[[חומצה אמינית|חומצה האמינית]] הנדירה L‏-4,3-דיהידרוקסיפנילאלנין, המוכרת בשם L-DOPA. חומר זה, המצוי גם בטבע, משווק כתרופה שמגבירה את ייצור ה[[דופמין]] אצל חולי [[מחלת פרקינסון]]. בשלב הראשון של הסינתזה מיוצר אננטיומר L בעודף אננטיומרי (enantiomeric excess) של 95% (מסומן כ-95%ee), בעזרת זרז כיראלי המכיל [[רודיום]]. השלב השני הוא שלב [[הידרוליזה]] פשוט. תהליך הייצור של L-DOPA הוא דוגמה לתגובה אננטיוסלקטיבית. כיום, שיטתו של נולס, ושיטות נוספות המבוססות עליה נפוצות בתעשיית התרופות, משום שבמקרים רבים רק אחד האננטיומרים מבצע את פעולת הריפוי.