סלומון בן שבת – הבדלי גרסאות

▲==ביוגרפיה==

▲סלומון בן שבת נולד ב[[לראש]] שב[[מרוקו]] בשנת [[1914]]. בילדותו למד בבתי ספר צרפתיים במרוקו והשלים את תעודת הבגרות הצרפתית (''Baccalauréat''). לאחר מכן החל בלימודיו בבית המדרש לרבנים ב[[טנג'יר]] ובשנת [[1930]] השלים את לימודיו והוסמך כ[[רב]]. הוא שלט היטב בשפות [[צרפתית]], [[ספרדית]], [[עברית]], [[ערבית]] ו[[אנגלית]], ומשרותיו הראשונות היו בלימוד שפות. הוא החל ללמד [[ספרדית]] ו[[צרפתית]] בבתי ספר שונים בצפון מרוקו, ובשנת [[1936]] נסע ל[[ספרד]] ושימש כמורה ל[[צרפתית]] ב[[מדריד]].

▲בתחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] הוא נסע ללימודי [[משפטים]] ב[[גרנובל]] שב[[צרפת]], ובשנת [[1943]] הוסמך כ[[עורך דין]]. לאחר מכן שב ל[[מרוקו]], ועסק בעריכת דין ב[[תטואן]]. בשנת [[1944]] נבחר לנשיא קהילת יהודי [[לראש]] והחזיק בתפקיד שלוש שנים. הוא השלים תואר ראשון נוסף בלימודים ערביים ב[[תטואן]] בשנת [[1949]]. לאחר מכן נסע ללימודים ב[[ספרד]] ובשנת [[1953]] השלים תואר ד"ר למשפטים ב[[אוניברסיטת מדריד]]. לאחר השלמת לימודיו שב ל[[תטואן]] לעבודתו כ[[עורך דין]], וכמו כן פתח את "מכון הרמב"ם" בתטואן, שעסק במחקר ספרותי של ה[[יהדות]] ובפרט של [[יהדות ספרד]] של [[ימי הביניים]]. כחלק מפעילות המרכז הוא פרסם מאמרים וספרונים קצרים ב[[ספרדית]] על חיי הרמב"ם, רבי [[יהודה הלוי]], על ההיסטוריה ודרך ההתעצבות של ה[[תלמוד]] ועוד.

▲הוא היה אוהד ל[[ישראל]], ובכמה מקרים עבד בשיתוף פעולה עם [[המחתרת היהודית במרוקו|ה"מסגרת"]], השלוחה של [[המוסד]] שפעלה במרוקו. הוא פעל כדי לשחרר מהכלא שליחים מטעם ישראל שנכלאו על ידי הרשויות המרוקאיות, ופעל לשם שיחרורם של 250 יהודים שנכלאו ב[[תטואן]] בגין כוונתם לעזוב לישראל.{{הערה|יגאל בן נון, "זרם ההשתלבות של היהודים בחברה המרוקנית 1956-1967", פעמים 125-127, עמ' 284-235, הערה 58.}}

▲במקביל, ב[[שנות ה-50]] הוא מונה לחבר "האספה הלאומית המייעצת" של מרוקו בתור מומחה לסוגיות יהודיות. כחלק מפעילותו זאת הוא הגיש ב-[[8 במאי]] [[1955]] מסמך שיועד למלך מרוקו, [[מוחמד החמישי]], בעניין זכויותיהם של היהודים. בשנת [[1960]] השלים תואר נוסף ב[[משפט בינלאומי פומבי|משפט בינלאומי]] ב"אקדמיית האג למשפט בינלאומי" (''Académie de droit international de La Haye'' {{אנ|Hague Academy of International Law}}). באותה שנה חזר ל[[מרוקו]] ומונה לאב בית הדין לערעורים ב[[רבאט]] הבירה. בשנת [[1963]] מונה ליועץ (conseiller) לבית המשפט העליון של מרוקו. הוא כיהן לתקופה קצרה בלבד, ובנסיבות לא ידועות עזב ל[[ספרד]] לאחר פחות משנתיים במשרה.

▲הוא התיישב ב[[ברצלונה]] ושם קיבל בשנת [[1965]] את משרת הרב הראשי של העיר. הקהילה היהודית בספרד הייתה קהילה מתחדשת שצמחה מחדש מסוף [[המאה ה-19]], לאחר מאות שנים שבהם נמנע קיום יהודי גלוי במדינה. כחלק מתפקידו הוא לקח חלק במספר אירועים סמליים, כך למשל בשנת [[1969]] הוא ערך ב[[מיורקה]] את מה שנחשב לטקס ה[[בר מצווה]] הראשון בעיר מאז [[גירוש ספרד]]. בשנת [[1972]] הוא הוציא רישיון לעיסוק ב[[עריכת דין]] בספרד והצטרף ללשכת עורכי הדין הספרדית, ונחשב ליהודי הראשון שעשה זאת בעת המודרנית.

▲עוד בשנותיו ב[[מרוקו]] הוא הוציא לאור ב[[תטואן]] ספר [[סידור]] בתרגום ל[[ספרדית]] תחת השם ''Libro de rezos diarios: rito sefardíta'' {{כ}}([[1951]]), וכן הוציא לאור את ה[[הגדה]] של [[פסח]] בתרגום לספרדית. הוא חיבר ופרסם מספר מאמרים בכתבי עת, בהם מאמר על ה[[היסטוריה]] של [[יהדות מרוקו]] (''Los judios en marruecos''{{כ}}, 1954).

▲לאורך חייו הוא זכה להכרה ולמספר פרסים, בהם אות "מסדר סן רימונדו" (''Orden de San Raimundo de Peñafort'') של ממשלת [[ספרד]].{{הערה|[http://www.ajr.org.uk/journalpdf/1970_june.pdf AJR] p. 3.}}