תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Danit.Bayer (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 91:
::חלק מהמחקרים בודקים ומשווים יעילות ובטיחות בין קטגוריות של אמצעי מניעה (התקנים, גלולות, שתל וכו') וחלק משווים בין מוצרים בתוך הקטגוריה. בכל סוגי המחקרים, התקנים נמצאו יעילים ובטוחים יותר מכל סוג אחר של אמצעי מניעה. ובכל המחקרים ההשוואתיים בין התקנים, התקן מירנה נמצא היעיל והבטוח ביותר. כך גם בהשוואת התוצאות של מירנה לעומת מדדי יעילות ובטיחות שמהווים סטנדרט קליני מקובל. לכן כשמדווחים על תוצאות חיוביות להתקנים כלשהם, ניתן להסיק ש"מירנה" עומדת בסטנדרט המחקרי. אגב, בכל מאמר כזה מציינים באיזה התקנים השתמשו החוקרים בקבוצת המחקר. {{א|אלעדב.}} [[משתמש:Danit.Bayer|Danitni]] - [[שיחת משתמש:Danit.Bayer|שיחה]] 12:23, 24 במאי 2018 (IDT)
:::אוקיי, אז כווני אותי. איפה במאמר מופיע המילה מירנה. לפי מה שקראתי מדברים על אמצעים ארוכי טווח למניעת הריון באופן כללי. [[משתמש:אלעדב.|אלעדב.]] - [[שיחת משתמש:אלעדב.|שיחה]] 12:39, 24 במאי 2018 (IDT)
:::: במחקר האמור מהניו אינגלנד הסתמכו על נתוני מחקר ארוך טווח ובלתי תלוי שנקרא CHOICE Project ובו נבדקת המדיניות הרצויה להנגשת אמצעי מניעה בצורה היעילה ביותר. במחקר CHOICE נבחנו קטגוריות, ובקטגוריית אמצעי המניעה לטווח רחוק נבחנו השתל, התקן נחושת, והתקן הורמונלי (התקן הורמונלי הוא התקן מירנה: כשלא רוצים לציין שם של מוצר, ובדרך כלל זו המדיניות במחקרים, מציינים את תכונותיו ולא את שמו). נתוני מחקר CHOICE מהווים בסיס לאנליזות רבות כי הם אמינים ומקורם בלתי תלוי. אפילו אם הנושא רק קצת מעניין אותך, כדאי לך להסתובב באתר של פרויקט CHOICE וליהנות מאיכות הגשת המידע שם: http://www.choiceproject.wustl.edu/ {{א|אלעדב.}} [[משתמש:Danit.Bayer|Danitni]] - [[שיחת משתמש:Danit.Bayer|שיחה]] 12:53, 24 במאי 2018 (IDT)
| |||