התפלה – הבדלי גרסאות

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם ב[[אילת]] מתקן להדגמת תהליך זרחין שהומצא על ידי [[אלכסנדר זרחין]], ושהיה מבוסס על [[הקפאה|הקפאת]] חלק ממי הים המוזנים למתקן הנמצא תחת [[ואקום]], הפרדת ה[[קרח]] הנוצר מהתמלחת הנותרת והתכתו לקבלת מים מותפלים, שכן הקרח הקופא אינו מכיל מלח. תהליך זה הסתבר כלא יעיל (אף על פי שאלכסנדר זרחין חלק על מסקנה זו) ונזנח. ה[[משאבה|מדחס]] שהיווה את לב המתקן, שימש כחלק מרכזי במתקני זיקוק אדים דחוסים שיוצרו על ידי החברה המקימה ששמה שונה בהמשך ל-"[[הנדסת התפלה|איי. די. אי. טכנולוגיות]] (הנדסת התפלה)". חברה זו הקימה בעולם מתקני התפלה בשיטות שונות. בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הקימה החברה באילת מתקן התפלה שפעל על עקרון הזיקוק הרב שלבי. מתקן זה פעל בהצלחה מספר שנים כשהקיטור הדרוש להנעתו התקבל מדוד קיטור ייעודי שהיווה ממתקן זה.