חיה סמיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
== ביוגרפיה ==
הוריה של סמיר, נביה סרחאן איבן אריף ונבאויה אבראהים מוסא, הם מוסלמים ילידי מצרים. אחרי שהתחתנו, נכלא האב, עיתונאי ומשורר, על רקע ביקורתו נגד [[גמאל עבד אל נאצר|נאצר]]. לאחר שחרורו ברח הזוג ממצרים וב-1968 מצא [[מקלט מדיני]] בישראל. בתיאום עם השלטונות הם התחזו ל[[עולים חדשים]] ממצרים ושינו את שמותיהם ליוסף ולילי סמיר. חיה סמיר גדלה בירושלים כיהודיה, ורק בנעוריה נודע לה שהיא מוסלמית. ב-[[1986]] התגייסה ל[[צה"ל]] (הייתהוהייתה הערבייה הראשונה ששירתה ב[[להקה צבאית]]), והתפרסמה כשביצעה כסולנית [[להקת פיקוד דרום]] את השיר "יונה עם עלה של זית", שזכה במקום הראשון ב[[חגיגות הזמר העברי בערד|פסטיבל הזמר העברי בערד]] בשנת [[1987]].
 
ב-[[1988]] גילמה את הנמרה לילי בהצגה "פיטר פן" ושרה בה שני שירי סולו, "אור ואש" ו"רוח טובה". ב-[[1990]] חתמה בחברת התקליטים "[[הליקון (חברה)|הליקון]]", וב-[[1991]] יצא אלבומה הראשון "פשוט אהבה", שכלל 13 שירים, שלושה מהם ב[[אנגלית]]. האלבום לא זכה להצלחה המצופה, אך בלטו ממנו השירים "The Way You Are", גרסה חדשה ל"אל בורות המים", "מה תאמרו לילדים" ו"פשוט אהבה", בדואט עם [[יצחק קלפטר]]. עם זאת, סמיר המשיכה להופיע באירועים שונים בארץ ובעולם. באותה שנה הקליטה שיר שזכה להצלחה, בשם "מחול עמים". השיר יצא תחילה כ[[תקליט שדרים]]. בשנת [[1992]] הוציאה את אלבומה השני, "קול קורא", שכלל 10 שירים ביניהם "עלם ועלמה", שיר הנושא "קול קורא", שיר אחד ב[[ערבית]], שהוא [[גרסת כיסוי]] לשיר עממי מצרי בשם "גורל" (מציר; בערבית: '''مصير''') ו"מחול עמים" שהוקלט שנה קודם.