חטיבת גולני במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ clean up, replaced: ליעל ← לייעל באמצעות AWB |
||
שורה 19:
|אבידות=387 חללים{{הערה|1=http://www.golani.co.il/show_item.asp?itemId=8&levelId=60584&itemType=0&n=1&template=2}}
}}
'''[[חטיבת גולני]]''' הייתה אחת החטיבות הסדירות הראשונות בצה"ל. הוקמה עוד בראשית קיומו של צה"ל ולקחה חלק פעיל במלחמת העצמאות.
חטיבת גולני הוקמה ב-[[28 בפברואר]] [[1948]], יחד עם [[חטיבת כרמלי]], בעקבות פיצולה של [[חי"ש#לבנוני|חטיבת לבנוני]] של [[ההגנה]], אשר הוקמה בשנת [[1947]] והייתה מופקדת על הגנת צפון הארץ. חטיבת גולני, בפיקודו של [[משה מן (מונטג)]] הופקדה על האזור הצפון-מזרחי, וחטיבת כרמלי הופקדה על האזור הצפון-מערבי. בקיץ 1948 החליף [[נחום גולן]] את מן בפיקוד על החטיבה, כאשר למספר שבועות בתווך שימש בתפקיד [[מישאל שחם]].
שורה 26:
[[קובץ:PikiWiki Israel 6333 Israel Defense Forces.jpg|שמאל|240px|ממוזער|גדוד גדעון של חטיבת גולני, במסדר יציאה בסביבות [[מרץ]] [[1949]], המג"ד: [[אברהם יפה]]]]
במלחמת העצמאות הורכבה החטיבה מחמישה גדודים: ברק (12), גדעון (13), דרור (14), גורן (15) וגדוד פשיטה ממוכן (19). הגדודים הורכבו בעיקר מיוצאי [[חי"ש]] שהיה מאגר כוח האדם הלוחם העיקרי בישראל הצעירה וחברי קיבוצים ומושבים.
מתוך חמישה גדודים שמנתה החטיבה במלחמה נותרו רק שניים: גדוד "ברק" (12) וגדוד "גדעון" (13), ועליהם נוסף גדוד 21{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|המורשת המפוקפקת של רחבעם זאבי|1.1272811|24 ביולי 2009}}.}}. ב[[ספטמבר]] [[1956]] הצטרף גדוד "הבוקעים הראשון" (51) לחטיבת גולני לאחר פירוק '"[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי (חטיבה 5)]]" והחליף את גדוד 21.
שורה 82:
===קרב עמק הירדן===
{{ערך מורחב|קרב עמק הירדן}}
סוריה, שהייתה חלק מהקואליציה הערבית נגד ישראל פתחה בהתקפה גדולה בגבולה הצפוני של ישראל. הצבא הסורי כלל כ-2,000 חיילים רגלים וכ-30 כלי רכב משוריינים ובהם טנקים קלים מטיפוס [[רנו R-35]] וכן כלי ארטילריה רבים. מולם ניצב גדוד 12 של חטיבת גולני וכן מגיני היישובים בצפון הארץ. הפיקוד הישראלי החליט לחלק את חזית הצפון לכמה גזרות משנה כדי
[[קובץ:MosheMann.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משה מן]]
לאחר חציית הגבול ב-14 במאי, החלה החלה ההתקפה המכרעת על צמח ב-18 במאי. הסורים הסתיעו בעדיפותם בשריון והצליחו להדוף את הכוחות הישראלים הדלים שהוצבו בצמח ואלה נסוגו לדגניה.
פעולת הסחה שבוצעה על ידי יחידה מ[[חטיבת יפתח]] הצליחה לעכב את התקדמות הסורית והשהות נוצלה לחיזוק הביצורים בדגניות.
כשבוע לאחר כיבוש צמח הגיעו הסורים לדגניות ופתחו בהתקפה. בשעות המוקדמות של הבוקר ב-[[20 במאי]]. ההתקפה נפתחה בהערשה ארטילרית ואחרי תקפו רגלים בסיוע שריון. התקפתם שנוהלו בצורה קלוקלת נבלמה. השימוש הסורי בשריון היה חובבני וכלי רכבם המשוריינים נפגעו על ידי תותחים ונשק אחר של המגנים הישראלים. בסופו של דבר ההתקפה נכשלה כישלון חרוץ והסורים נאלצו לסגת.
שורה 92:
{{ערך מורחב|הקרב על קיבוץ גשר}}
הקרב על קיבוץ גשר במלחמת העצמאות נערך בין חברי קיבוץ גשר, לוחמי פלמ"ח ולוחמי גדוד ברק של חטיבת גולני ובין הלגיון הערבי וחיל המשלוח העיראקי. הקרב נערך בשני שלבים: הראשון, טרום הכרזת המדינה - התקפה של [[הלגיון הערבי]] (27 באפריל 1948 − 29 באפריל 1948), והשני, לאחר הכרזת המדינה - התקפה של [[חיל המשלוח העיראקי במלחמת העצמאות|חיל המשלוח העיראקי]] (15 במאי 1948 − 22 במאי 1948). בכך הייתה גשר לאחת הנקודות הבודדות אשר בתחומי מדינת ישראל של החלטת החלוקה שהותקפה על ידי הלגיון וששטחים בסביבתה נתפסו על ידו. הקיבוץ נהרס אך לא ננטש.
חיל המשלוח העיראקי נועד לפלוש לארץ ישראל בגזרה בין [[הירמוך]] ו[[נחל תבור]]. כדי לעכב את חיל המשלוח העיראקי הוחלט לפוצץ את גשרי הירדן וב-14 במאי 1948 הצליח [[אמיל בריג]] לפוצץ את שני הגשרים על הירדן (גשר הכביש וגשר הרכבת). על מעשה זה זכה בעיטור [[גיבור ישראל]]. בגלל הרס הגשרים הם הצליחו להעביר כוחות של חיילים ומשוריינים דרומה בקרבת קו צינור הנפט I.P.C.
ההתקפה העיראקית על גשר התחילה בהרעשה ארטילרית ואחרי הסתערות חיל רגלים, שנהדפה. העיראקים יצאו להתקפה נוספת למחרת, הפעם בליווי רק"ם, אך גם היא נחלה כישלון חרוץ. האש היעילה של המגנים הצליחה להפריד בין חיל הרגלים העיראקי לכלי רכבם המשוריינים. המשוריינים שנותרו חשופים בלי ליווי חיל רגלים הושמדו בזה אחר זה ואלה שלא הושמדו נסוגו.
שורה 102:
===קרבות סג'רה ולוביה===
{{ערך מורחב|קרבות סג'רה}}
להתקפה על לוביה הוקצו שתי פלוגות חי"ר מגדוד דרור וגדוד ברק. ההתקפה נקבעה ל-9 ביוני 1948. תוכנית ההתקפה הייתה השתלטות על המשלטים הקדמיים בדרום - מזרח הכפר ואחר כך פריצה לתוך הכפר מאותו הכיוון. באותה שעה הייתה צריך טור "משוריין" (כמה משורייני "סנדביץ" ואוטובוס משוריין) לצאת מטבריה ולתקוף את לוביה מכיוון מזרח כדי להטיל מורא בקרב לוחמי לוביה ולהחדיר בהם את ההרגשה שהם מנותקים. לוחמי לוביה לא ברחו כפי שהיה מצופה אלא החלו בהתקפות על המשלטים שנכבשו. תוך זמן קצר הוכרזה פזעה והגיעו תגבורות גדולות מנצרת ומכפרי הסביבה. הערבים התקיפו את השדרה המשוריינת ואילצו אותה לחזור לטבריה וגם הכוח התוקף את הכפר נהדף. הקרב נמשך כל היום.
ב-6 ביוני 1948 חדר [[צבא ההצלה]] לגליל בציר מלכיה - סעסע והתבסס במרכז הגליל. תוכניתו של [[קאוקג'י]] הייתה לתקוף בכיוון מזרח בתאום עם הסורים במשמר הירדן כדי לחבור איתם ולנתק את הגליל העליון המזרחי בתנועת מלקחיים. לאחר כישלון התקפת גולני על לוביה, שינה קאוקג'י את תוכניתו. הוא ביקש לנצל את כישלון ההתקפה ולהטיל את כל כוחו על סג'רה כדי להשיג על ידי כך שני הישגים: הרחקת האיום מצומת מסכנה - עילבון שהיה הקשר היחידי בין נצרת לגליל העליון. כיבוש סג'רה יאפשר לו פריצה לאזור התבור כדי לנתק את הכביש היחידי שהוביל מהעמק לגליל, בסביבות כפר כמא.
על סג'רה הגנו חיילי גולני מגדוד "דרור", "ברק" ופלוגה מחטיבת כרמלי. ההפוגה הייתה להיכנס לתוקף ב-11 ביוני 1948 בשעה 10.00 אולם קאוקג'י לא ראה את עצמו כבול להחלטות האו"ם. ההתקפה הייתה מוצלחת והערבים הצליחו לכבוש את רוב משלטי סג'רה. מטה החטיבה שנמצא ב[[יבנאל]] הגיב במשלוח תגבורת ובעקבות התקפת נגד, נסוג צבא ההצלה מהכפר בשעות הלילה. צה"ל נכנס לכפר למחרת. חילופי אש נמשכו עד 13 ביוני, אך לא הובילו לשינויים טריטוריאליים.
שורה 112:
===מבצע אסף===
{{ערך מורחב|מבצע אסף}}
מבצע אסף היה מבצע גדול שיזם צה"ל במישור החוף של הנגב כנגד הצבא המצרי במהלך השלב השלישי של מלחמת העצמאות. לאחר פריצת הדרך של צה"ל לנגב ב[[מבצע יואב]], החל [[חיל המשלוח המצרי (1948)|חיל המשלוח המצרי]] לנסות לחבור לכוחותיו המכותרים בכיס פלוג'ה. בשלב ראשון נתפסו על ידי המצרים מספר תלים אסטרטגיים מדרום מזרח לעזה ונוצר טריז בין כוחות צה"ל ב[[בארי (קיבוץ)|בארי]] ו[[נירים]]. מפקדי צה"ל החליטו לחסל את הטריז הזה ולמנוע את האיום המצרי על באר שבע. המשימה הוטלה על כוח בפיקודו של יצחק שדה, שבו נכללו גדוד הפשיטה 89 מחטיבה 8 וגדוד גדעון 13 מחטיבת גולני.
המבצע החל ב-5 בדצמבר 1948. על גדוד הפשיטה המשוריין 89, שיצא מגבולות, הוטל לכבוש את התלים ועל גדוד 13 של חטיבת גולני, שיצא מאורים, הוטל להתבסס על המשלטים ולהיערך להגנה. השלב הראשון התנהל בהצלחה וללא נפגעים. למחרת, ב-6 בדצמבר, החלו המצרים בהתקפות בלתי פוסקות בליווי שריון וארטילריה על שייח' נוראן וחירבת מאעין מערבית לו.
ב-7 בדצמבר חלה תפנית דרמטית בקרבות, שהטתה את ההצלחה לטובת צה"ל. בשעות הבוקר ריכזו המצרים כוח גדול של שריון ורגלים להתקפה מכרעת על שייח' נוראן וחירבת מאעין. הכוח המצרי התגלה בעזרת סיור אווירי וגדוד הפשיטה המשוריין התארגן הגדוד להתקפה. הזחלים והג'יפים פרצו מעורפם כשהם ממטירים אש לכל הכיוונים ושברו את גל ההתקפה המצרי. המצרים נפוצו לכל עבר כשהם משאירים בשטח יותר מ-100 הרוגים.
| |||