דבר לילדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון כתובות באתר "עכבר העיר" (תג) (דיון)
מ תבנית
שורה 1:
{{עיתון
[[קובץ:Davarliyladim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[עמוד שער|שער]] העיתון "דבר לילדים" מן השבוע שלאחר [[הכרזת העצמאות]], 20 במאי 1948; צייר [[נחום גוטמן]]]]
|שם=
|שם בשפת המקור=
|שם במקור=
|תמונה=[[קובץ:Davarliyladim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[עמוד שער|שער]] העיתון "דבר לילדים" מן השבוע שלאחר [[הכרזת העצמאות]], 20 במאי 1948; צייר [[נחום גוטמן]]]]
|כיתוב=[[עמוד שער|שער]] העיתון "דבר לילדים" מן השבוע שלאחר [[הכרזת העצמאות]], 20 במאי 1948; צייר [[נחום גוטמן]]
|תדירות=
|סוגה=
|פורמט=
|מו"ל=
|מייסד=[[יצחק יציב]]
|בעלים=
|מנכ"ל=
|עורך=
|נוסד=1931 (כמוסף),{{ש}} 1936 (כעיתון עצמאי)
|נסגר=1985
|שפה=[[עברית]]
|מערכת=
|תפוצה=
|מדינה=[[ישראל]]
|ISSN=
|אתר=
|סוג=
|מין=
}}
'''דבר לילדים''' היה [[שבועון]] פופולרי לילדים מבית "[[דבר (עיתון)|דבר]]".
 
"דבר לילדים" החל להופיע בפברואר [[1936]].{{הערה|{{דבר||בשורה לקוראינו הקטנים "דבר לילדים" - מדי שבוע בשבוע|1936/02/19|00127}}.}} לפני כן הופיע, החל מ-[[2 באוקטובר]] [[1931]], "מוסף לילדים",{{הערה|{{דבר||הגיליון הראשון של "מוסף לילדים"|1931/10/02|7}}.}} שצורף לעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" פעם בחודש, בדרך כלל ביום שישי.
 
עורכו הראשון ומעצב דמותו היה [[יצחק יציב]], שאף פרסם בו מדור שבועי קבוע בשם "במעגל הימים", שהביא לילדים את [[אקטואליה|אירועי השעה]] בלשון בהירה. יציב ערך את השבועון עד [[1947]]. אחריו ערכו את השבועון [[ברכה חבס]] (כממלאת מקום העורך), [[אהרון זאב]] (1948), [[שמשון מלצר]] (1949–1954), [[דב נוי]] (עורך-משנה בשנים 1949–1952), [[שלמה טנאי]] (1954–1956), [[אפרים תלמי]] (1956–1970) ו[[אוריאל אופק]] (שכיהן כעורך-משנה מ-1951 וכעורך ראשי בשנים 1970–1973), שסגני העורך בתקופתו היו [[ארנון מגן]] ו[[דוד פאיאנס]]. פאיאנס כיהן כעורכו האחרון של "דבר לילדים" (1973–1985) וסגנו היה המשורר [[פסח מילין]].
שורה 14 ⟵ 38:
ב"דבר לילדים" הוצג הווי חייהם של הילדים באותה התקופה, והופיעו בו מדורים שונים (ייעוץ, טבע, לימודים ועוד). כמו כן, פורסמו בו שירים וסיפורים מפרי עטם של מיטב המשוררים והסופרים הישראלים בזמנו: [[אליעזר שמאלי]], [[מרים ילן-שטקליס]], [[ימימה טשרנוביץ']], [[לאה גולדברג]], [[אנדה עמיר-פינקרפלד]], [[לוין קיפניס]], [[פניה ברגשטיין]], [[נתן אלתרמן]], [[אברהם שלונסקי]] ו[[דבורה בן-נר]], וכן מפרי עטם של משוררים וסופרים יהודים מהתפוצות בתרגום עברי, כמו שירי ילדים של [[אידה מזא"ה]], שתורגמו עבור השבועון בידי העורכים [[שמשון מלצר]] ו[[אוריאל אופק]].
 
בשנת [[1947]] הכריזה מערכת "דבר לילדים" על שני [[פרסים]] ל[[סיפור ילדים]]- האחד בסך 50 לירות והשני בסך 25 לירות. המערכת קבעה קריטריונים לזכייה. בין השופטים ב[[תחרות]] היו [[נחום גוטמן]], [[יעקב פיכמן]], [[יצחק אבנון]], [[ז' אריאל]] ו[[אהרון זאב]]{{הערה|{{ישראל היום|דייויד סלע|70 שנים אחרי|520173|8 בדצמבר 2017}}.}}
 
עורך "דבר", [[ברל כצנלסון]], כתב על "דבר לילדים": "לא רבים הם הדואגים לספרות ילדים עברית, והעיתון השבועי הקטן מפרנס את הילד והמשפחה ואת בית הספר לא רק בשעת הופעתו, כי אם גם שנים רבות לאחר כך".{{הערה|{{דבר|[[ברל כצנלסון|ב. כצנלסון]]|הוצאת הספרים של ההסתדרות|1941/01/31|00301}}.}} ואכן, מערכת השבועון עודדה את קוראיו לשמור את גיליונותיו, ולהביאם בסוף השנה לכריכה, כדי שיישמרו לשנים רבות.
 
בשנת [[1985]] התאחד השבועון עם שבועוני הילדים "[[הארץ שלנו]]" ו"[[משמר לילדים]]" לשבועון בשם "[[כולנו (שבועון לילדים)|כֻּלָּנוּ]]", בעריכת [[דוד פאיאנס]].