פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הערכה מופרזת ולא מדויקת, שכן בתקופה זו חיו לפחות עשרה מיליון יהודים ברחבי העולם.
שלוש [[חלוקת פולין|החלוקות של פולין]] (לראשונה ב־[[1772]], 21 שנים לאחר מכן ב־[[1793]], ולבסוף ב־[[1795]]) הותירו את חלק הארי של יהודי פולין תחת שלטון [[האימפריה הרוסית]]. השלטון הרוסי התברר כסובלני פחות ביחסו ליהודים, ועל היהודים הוטלו מגבלות רבות יותר מאשר תחת פולין העצמאית. ה[[צאר|צארינה]] [[יקתרינה הגדולה]] קבעה בשנת [[1791]] את "[[תחום המושב]]" באזורי השוליים המערביים של האימפריה, כשרק שם הותר ליהודים לחיות ולהימצא. תחום המושב כלל את רוב שטחי פולין לשעבר וליטא, שהיו מיושבים בריכוזי יהודים. גזירת תחום המושב גררה את עקירתם וגירושם של יהודי [[מוסקבה]] ו[[סנקט פטרבורג]] אל גבולה המזרחי של המדינה (זו הייתה למעשה אחת המטרות העיקריות של השלטונות). בהמשך נאסר גם על יהודי קייב לגור בתחומי עירם, אף שקייב עצמה נכללה גאוגרפית ב"תחום המושב".
 
בראשית המאה ה-20 חיו בתחומי רוסיה הצארית יותר מחמישה מיליון יהודים כש-90% מהם התרכזו בתחום המושב; כשלושה מיליוני יהודים חיו בגבולות [[פולין]] לשעבר. לפי הערכות שונות, היוותה יהדות מזרח אירופה בתחילת המאה העשרים כ-80% מיהדות העולם.{{הערה|1=[[שלמה זנד]], "מנין הגיעו יהודי מזרח אירופה", '''[[מתי ואיך הומצא העם היהודי?]]''', [[רסלינג]], 2008, עמ' 237-228}}
 
===גליציה===