אלטער בחור – הבדלי גרסאות

ב[[יהדות חרדית|ציבור החרדי]] מקובל שהנערים לומדים בישיבה מגיל [[בר מצווה|בר המצווה]] ועד ה[[חתונה]], [[גיל הנישואים]] נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/www/publications/int_ulor.pdf החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל], [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], יולי 2004}}, ומקובלבציבור בוה[[תנועת להתחתןהחסידות|חסיד]]י כברגיל מגילה[[נישואים]] המקובל נע בין הגילאים 18, ל-21 בהתבססות בין היתר לדברי המשנה {{ציטוטון|בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה|אבות, ה כ"א}}. בציבור ה[[תנועת החסידות|חסיד]]י גיל ה[[נישואים]] המקובל נע בין 18 ל 21, ובציבור ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]] הואוהספרדי מאוחרנע יותרבין ונעהגילאים עד גיל 2521-24. בחור מגיל 22 או 2625 ומעלה בהתאמה, נחשב למעוכב שידוך ומכונה "אלטער בחור". בחלק מהישיבות הליטאיות, גיל הנישואים המקובל מאוחר עוד יותר.

השוני בין הציבור החסידי לליטאי בעניין זה נובע מהבדלים בגישה האידאולוגית; בישיבות [[תנועת החסידות|חסידיות]] הנישואים מוקדמים יותר כדי ללמוד תורה ב[[טהרה]] ללא [[הרהורים רעים|מחשבות אסורות]], וע"פ דברי הגמרא{{הערה|{{בבלי|קידושין|כט|ב}}.}} {{ציטוטון|עד גיל עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו}}{{הערה|שם=ליל תיפח|בעקבות כך השתרש מנהג בישיבות הליטאיות, בו בלילה בו מגיעים לגיל 20 ערים ועוסקים בלימוד התורה כל הלילה. לבטא שהסיבה לעיכוב הנישואין היא הרצון לעמול בתורה ברוגע.}}. ואילו בישיבות ליטאיות גיל הנישואים מאוחר קצת יותר במטרה להספיק ולקיים כמה שיותר את [[תלמוד תורה (מצווה)|מצוות תלמוד התורה]] לפני הנישואים המטילים על האדם עול [[פרנסה]], וכפי דברי השו"ע{{הערה|1=אה"ע סי' א סעי' ג}} {{ציטוטון|ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר}}.