נחום טברסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: יש הרבה מנחם נחום טברסקי
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
==ביוגרפיה==
טברסקי נולד ב-[[1884]] ב[[שטעטל|עיירה]] [[סקווירה|סְקְוִוירַה]] (Сквира) שב[[פלך קייב]], ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[קייב (מחוז)|מחוז קייב]] [[אוקראינה]]), בנם של זאב (וולוול), עסקן ב[[קישינב]], מ[[ייחוס|צאצאי]] [[הבעל שם טוב]] ו[[שושלת]] [[חסידות צ'רנוביל|האדמו"רים מצ'רנוביל]]) והינדה בת משה שיכמן. גדל בקישינב. בצעירותו למד [[לימודי קודש]], אך גם [[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]] כללית. בהמשך השתתף בהקמת אגודת "[[צעירי ציון]]" בקישינב, ואת ה[[ספרייה]] ה[[עברית]] בעיר (יחד עם [[יוסף שפרינצק]]). בשנת [[1906]] [[העלייה השנייה|עלה לארץ ישראל]] ועבד כ[[חקלאי]] ב[[נס ציונה]]. בעקבות מחלתו עבר להתגורר ב[[ירושלים]], ייסד את עיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]" ועבד כ[[מנהל חשבונות]]. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] נסר על ידי השלטונות העותמניים. הוא הצליח לברוח מהכלא ולעבור את הגבול{{הערה|{{הפועל הצעיר||מכתב אל המערכת|1919/02/07|02403}}}}.

הוא נבחר לכהן ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]] מטעם העיר [[תל אביב]], והיה חבר הנהלת [[בנק הפועלים]].
 
בשנת [[1920]] שימש טברסקי כציר ב[[ועידת פראג|וועידת פראג]] של "צעירי ציון", ושימש בתפקיד זה מהקונגרס ה-11 עד הקונגרס ה-17. בשנת [[1924]] מונה טברסקי לנהל את סניף [[הוצאת שטיבל]] בישראל, ובשנת [[1939]] הפך לבעליה.