מפלגת הלייבור (הממלכה המאוחדת) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לקואופרטיב |
מ הוספת קישור לכלכלן |
||
שורה 81:
בבחירות הכלליות בשנת [[1929]] הפכה מפלגת הלייבור לראשונה למפלגה הגדולה ביותר בבית הנבחרים הבריטי. המפלגה זכתה ב-287 מושבים וב-37.1% מהקולות. עם זאת, עדיין נזקק מקדונלד לתמיכת הליברלים על מנת להקים ממשלת מיעוט. מקדונלד מינה לממשלה את השרה הראשונה בתולדות בריטניה, [[מרגרט בונפילד]], ששימשה כשרת התעסוקה.
עד מהרה מצאה הממשלה את עצמה במשבר. התמוטטות הבורסה ב-[[1929]] שהובילה אל [[השפל הגדול]] אירעה זמן קצר לאחר עליית מקדונלד לשלטון, והאירועים השפיעו על בריטניה בעוצמה. עד לסוף [[1930]] הוכפל מספר המובטלים והגיע ליותר משניים וחצי מיליונים. הממשלה התקשתה למצוא תשובות יעילות למשבר.
ב-[[24 באוגוסט]] [[1931]] התפטר מקדונלד, פיזר את ממשלתו, והקים מיד ממשלה חדשה בה שותף מספר קטן של שרי הממשלה הקודמת לצד שרים ממפלגות אחרות. צעד זה הביא לרוגז גדול במפלגת הלייבור שראתה בו משום בגידה. מקדונלד ותומכיו גורשו מהמפלגה, ומיד הקימו מפלגה חדשה: [[ארגון הלייבור הלאומי]], ומפלגת הלייבור, אותה שב והנהיג ארתור הנדרסון, שבה אל האופוזיציה. בבחירות שנערכו ב-1931 ניצחו המפלגות שהרכיבו את "הממשלה הלאומית", על אף שמפלגתו החדשה של מקדונלד זכתה רק ל-13 מושבים בפרלמנט זכו השמרנים ל-470 מושבים, ואילו הלייבור הפסיד 225 מושבים, וזכה ב-52 מושבים בפרלמנט בלבד. הייתה זו תבוסה ניצחת. רוב חברי המפלגה המכהנים בפרלמנט איבדו את מושביהם, ובהם מנהיג המפלגה הנדרסון. מבין שרי המפלגה שמרו על מושבם רק [[קלמנט אטלי]], [[ג'ורג' לנסבורי]] ו[[סטפורד קריפס]]. לנסבורי, שהיה הבכיר מבין השלושה קיבל את תואר מנהיג המפלגה, ואטלי היה לסגנו.
|