פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 4 בתים, לפני שנה
ב[[המאה ה-12|מאה ה־12]] קיבלו על עצמם דוכסי ברצלונה גם את כתר ממלכת אראגון שממערב להם, ופתחו במסע כיבושים דרומה ל[[ולנסיה|וולנסיה]] ומזרחה, לכיבוש האיים במערב הים התיכון: [[האיים הבלאריים]] ([[פאלמה דה מיורקה]], [[איביזה]]), [[סרדיניה]] ו[[סיציליה]]. ערים ואיים רבים נכבשו לתקופות קצרות על ידי הקטלאנים. ביניהם: [[נאפולי]], [[מאלטה]] ואפילו [[אתונה]].
 
את מסעות הכיבושים עצרו מספר אירועים קשים, רובם במשך [[המאה ה-14]]: [[המוות השחור]] - מגפת הדבר הכתה בקטלוניה והמיתה מחצית מתושביה, המלחמות הבלתי פוסקות עם [[ג'נובה]] על השליטה בסחר דלדלו את הצי ועליית [[האימפריה העות'מאנית]] במזרח ניתקה חלק מקווי המסחר. אולם הגורם שהחליש ביותר את כוחה של קטלוניה היה איחוד הממלכות הנוצריות בספרד תחת שלטון הקסטיליאנים. שיאו של האיחוד היה בשנת [[1492]], שנה שבה גורשו גם אחרוני המוסלמים ו[[גירוש יהודי ספרד|היהודים]] מספרד. באותה שנה גילה [[כריסטופר קולומבוס]], שנשלח על ידי מלכי ספרד, [[פרננדו השני, מלך אראגון|פרדיננדפרננדו]] ו[[איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה|איזבלהאיזבל]], את אמריקה, גילוי שהסיט את תשומת הלב הספרדית מהים התיכון לכיוון [[האוקיינוס האטלנטי]].
 
[[קובץ:3d10 fm de vilafranca.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קסטל (מגדל אנושי)|קסטל]] - מגדל אנושי המבוצע בחגיגות מסורתיות בתרבות הקטלונית.]]
משתמש אלמוני