פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסר בית אחד ,  לפני שנה
←‏ביוגרפיה: - דוגמה ממש קלסית של מקף שאינו במקומו.
בימי מלחמת העצמאות, ביולי [[1948]] נתמנה ליועץ צבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. לבן-גוריון הייתה הערכה מיוחדת לקצינים יוצאי הבריגדה האמונים על סדרי צבא סדיר ומקצועי (והערכה פחותה לקצינים מאנשי ההגנה), אך בניגוד לעמדתו של בן-גוריון נתמנו בעלי התפקידים הראשיים, במטכ"ל של מלחמת העצמאות, מבין ותיקי ההגנה. לפיכך לא היו בין אלופי המטכ"ל קצינים ששירתו בצבא הבריטי (ואף לא אנשי [[פלמ"ח]]). הרמטכ"ל [[יעקב דורי]], ראש אגף המבצעים [[יגאל ידין]] וראשי האגפים היו מאנשי ההגנה. לעומת זאת בראש הזרועות והמחלקות המקצועיות והלוגיסטיות הועמדו יוצאי הצבא הבריטי כ[[חיים לסקוב]] ו[[אהרון רמז]]. על פי העדפתו זו של בן-גוריון את יוצאי הצבא הבריטי בתפקידי תכנון וביצוע הפך שלום עשת לאחד ממקורביו והייתה לו השפעה ניכרת על בן-גוריון בכל הקשור בארגון הצבא ובהכנת תוכניות מבצע.
 
מקרה אחד בו לא שעה בן-גוריון לדברי יועצו שלום עשת היה בשלב הראשון של המלחמה, לאחר [[החלטת החלוקה]], כאשר מפקד החטיבה הבריטית של [[הנגב]] הציע לפנות את ארבעה עשר ישובי הנגב שמדרום לכביש עזה באר שבע, כדי שלא יבולע ליושביהם. התושבים סירבו וכעבור חודש יצא בן-גוריון כנגד קולות שטענו שכל כח שיישלח לנגב יחליש את היישוב. הוא הצהיר שיש להגן על כל יישוב יהודי בארץ. יועצו, שלום עשת, טען ש-14 נקודות אלו, ובהן 400 תושבים בלבד -, לא יחזיקו מעמד. בן-גוריון לא שעה לו והורה לו להכין תוכנית לביצורן של הנקודות בנגב.{{הערה|שם=בן-גוריון|1={{דבר|דוד בן גוריון|דיון על הקמת הממשלה|1964/10/23|00202}}}}
 
ב[[מבצע יבוסי]] של [[חטיבת הראל]], שנערך ב[[ירושלים]] בין [[22 באפריל]] ל-[[1 במאי]] 1948, שנועד לשחרר חלקים מן העיר ולהקל על המצור, נתמנה שלום עשת להיות ראש המטה של המבצע, כאיש צבא מקצועי שיאזן את מפקדי הפלמ"ח מ[[חטיבת הראל]] שהשתתפו במבצע.