ויקיפדיה

תעש מערכות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, תיקון קישור לפירושונים
שורה 2:
| שם = תעש מערכות (התעשייה הצבאית)
| סמל = [[קובץ:IMI_Systems_Logo_He.JPG|מרכז|200px|לוגו]]
| תמונה =
| סוג = חברה ממשלתית
| סיסמה =
| שנת הקמה = 1933
| פירוק החברה =
| חברת אם =
| חברות בנות = [[עשות אשקלון]]
| משרד ראשי = רמת השרון
| מיקום המטה =
| מייסדים =
| שליטה בחברה =
| בעלות =
| אנשי מפתח = מנכ"ל [[אבי פלדר]]
יו"ר דירקטוריון [[יצחק אהרונוביץ']]
| ענפי תעשייה =
| מוצרים עיקריים = מערכות נשק, תחמושת
| שווי =
| הכנסה = 2.3. מיליארד שקל בשנת 2017
| רווח = רווח נקי 12 מיליון שקל בשנת 2017
שורה 28:
[[קובץ:הדגמת ירי כידון קסום בדרום הארץ חודש נובמבר 2016.jpg|ממוזער|250px|הדגמת ירי [[כידון קסום]], נובמבר 2016]]
[[קובץ:עמדת נשק ימית - פיתוח תעש מערכות.jpg|ממוזער|עמדת נשק ימית]]
'''תעש מערכות (IMI Systems)''' הינה [[חברה ממשלתית]] ישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור טכנולוגיות ומערכות נשק מוכחות ליישומי יבשה, אוויר, ים, סייבר, וביטחון המולדת והעורף (HLS) בשדה הקרב המודרני.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.imisystems.com/he/about-us/|הכותב=|כותרת=אודות|אתר=תעש מערכות|מידע נוסף=|תאריך=4.4.2018}}</ref>.
 
עד ל-1 בינואר 2016, נודעה החברה בשם '''התעשייה הצבאית''' או '''תעש''' ובעולם בשם '''Israel Military Industries''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''IMI'''). החברה היא יצרן עיקרי של [[כלי נשק|נשק]] ו[[תחמושת]] ל[[כוחות יבשה|כוחות היבשה]] ולמטוסי קרב. פועלת במספר מתחמים ברחבי ישראל, ולכל מפעל תחום התמחות ייחודי.
 
במרץ 2018 הגיעה המדינה לסיכום על מכירת החברה לחברת [[אלביט מערכות]], כאשר חלק מהפעילויות יישארו בידי המדינה במסגרת חברת תומר.{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|המדינה מוכרת את תעש לאלביט מערכות ב-1.8 מיליארד שקל|allnews/1.5890504|11 במרץ 2018}}}}.
 
לאורך שנות קיומה עסקה תעש בפיתוח ובייצור מערכות נשק בהתאמה לצרכים המבצעיים של [[צה"ל]]. החברה מפתחת ומייצרת מערכות נשק מדויקות, פתרונות לחימה וטכנולוגיה ייחודית לצה"ל ולצבאות בעולם. החברה משקיעה משאבים רבים בתחום המחקר והפיתוח של שדה הקרב העתידי, נמנית עם התעשיות המובילות בעולם בתחום המחקר הצבאי ומהווה מוקד ידע ממלכתי ומעבדה מתקדמת לניסויים וסימולציות. תעש מערכות מתמקדת בתחומי עסקים בהם לחברה מוצרים ייחודיים ומערכות נשק בלעדיות המתבססות על הייטק ביטחוני והנדסת מערכות. מרבית מערכות הנשק והלחימה, אשר משווקים כיום לצה"ל ובעולם, פותחו בחברה בשנים האחרונות ובהם: [[ארטילריה רקטית|רקטות]] מדויקות למגוון טווחים עד ל-300 ק"מ, [[פגז]]י [[טנק]]ים רב תכליתיים, מערכת [[חץ דורבן]] ל[[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים|הגנה אקטיבית]], פצמ"ר מדויק, גשרי סער לטנקים ורק"מ, מערכת [[שמיים אדומים]] להגנה על מתחמים ו[[תחמושת]] ל[[נשק קל]] בעלת דיוק משופר. תעש מערכות גם פיתחה ומייצרת את ה[[מיגון]] לטנקי ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]] ולנגמ"ש ה[[נמ"ר]]. גם כיום עוסקת החברה בהשבחת [[רכב קרבי משוריין]] ובייצור [[שריון]] ומערכות [[מיגון]]. בעבר פיתחה וייצרה תעש גם [[נשק קל]] אך ב-2005 הופרטה חטיבת הנשק הקל ונהפכה לחברת [[תעשיות נשק לישראל]].
 
לחברה מפעלים ומתקני פיתוח, ייצור וניסוי ברחבי הארץ. משרדיה הראשיים של החברה נמצאים ב[[רמת השרון]].
שורה 46:
תעש מערכות עברה לרווח נקי בשנת 2017. מועצת המנהלים של תעש מערכות, בראשות היו"ר יצחק אהרונוביץ ומנכ"ל החברה אבי פלדר אשרה את הדוחות הכספיים של החברה לשנת העסקים 2017. הרווח הנקי של החברה מסתכם ב-12 מיליון שקל ומכירות החברה מסתכמים ב-2.3 מיליארד שקל.
 
בשנת [[2016]] צבר ההזמנות של החברה עומד של 8 מיליארד שקל ומכירותיה של החברה מסתכמות ב-2.1 מיליארד שקל. 60% ממכירות תעש הופנו ליצוא, 80% ממוצריה הם תוצר של הפיתוח שלה ו־30% מפעילותה הם שירותי מחקר ופיתוח למפעלים זרים. תעש הפסידה ברציפות מאז הפכה מ[[יחידת סמך]] לחברה עצמאית.{{הערה|שם=עמית|{{TheMarker|חגי עמית|חברה עם הכנסות של 2 מיליארד שקל בשנה מחפשת מושיע|1.2127216|27 בספטמבר 2013}}}}. אך בשנת 2016, עברה תעש מערכות לראשונה לרווח תפעולי של 17 מיליון שקל.
 
תעש מערכות עוברת למתחם תעש ברמת בקע שבנגב. בסוף חודש ספטמבר החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז הדרום להפקיד את תוכנית התב"ע - תוכנית בניין עיר לתכנון והקמת מפעלי תעש מערכות בנגב. תעש תקים את מפעלי במתחם לטכנולוגיה ביטחונית השטח של 52.000 דונם, אשר יכלול מפעלי תעשייה לפיתוח וייצור פגזי טנקים מתקדמים, פצצות אוויר קרקע מדויקות וחדשניות והשבחת טנקים ונגמשים. בכוונת תעש להקים את מפעליה ולהתחיל לייצר בדרום הארץ עד לשנת 2022. מעברה של תעש מערכות לנגב מהווה תרומה משמעותית לחיזוק כלכלת דרום הארץ ולהוספת מקורות תעסוקה לאלפי עובדים באופן ישיר ועקיף.
שורה 58:
[[קובץ:Hagana memorial plaque - Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|לוחית זיכרון למכון א' של תע"ש ברח' הירקון 121 בתל אביב. המפעל עצמו של האחים לבקוביץ היה על רכס הכורכר ב[[שכונת מחלול]] א'|שמאל]]
[[קובץ:Memorial plaque to the first room in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|לוחית זיכרון ל"חדר הראשון" של תע"ש ברח' ערבי נחל 22 בתל אביב]]
משנת 1945 ובעיקר בשנים 1947 1948, כאשר היה כבר ברור שבפתח עומד עימות צבאי בין המדינה שעתידה לקום לבין מדינות ערב, הורחב היקף הייצור. מספר העובדים עלה{{הערה|על פי [http://www.irgon-haagana.co.il/Info/hi_show.aspx?id=48272&design=&levelId=59871& אתר ההגנה]}} מכ-300 לכ-1000. התעשייה הצבאית ייצרה מוצרים רבים כגון: רימוני יד, פצצות למרגמות בקוטר "2 ו־"3, מוקשים נגד רכב, מוקשים נגד אדם מרגמות בקוטר "6 ועוד.
חלק מהמוצרים היו עותקים של מוצרים זהים מתוצרת בריטית. כך למשל המוקש נגד רכב שנקרא "עכביש", היה עותק של המוקש הבריטי מסוג סימן 5. המרגמות בקוטר "2 וכן בקוטר "3, והפצצות לאותן מרגמות גם הן היו עותקים למוצרים בריטים זהים. חלק מהתחמושת, כגון כדורים ורימונים, סומן באותיות USA שנועדו להטעות את הבריטים, אך משמעותם האמיתית הייתה אונזער שטיקל ארבייט (ב[[יידיש]]: חתיכת עבודה שלנו).
 
שורה 77:
|מוקש נגד רכב "עכביש"||1947–1970 || || חיקוי למוקש בריטי סימן 5
|-
|תת מקלע [[סטן]]||1947–1944 ||עד מאי 1948 יוצרו 4450 סטנים{{הערה|ראו: אלי צעדי, מכון איילון ע' 58 ,1995}} || עד 1945 יוצרו 450 יחידות. חיקוי לסטן הבריטי
|-
|[[9×19 מ"מ פרבלום|כדורים 9 מ"מ לסטן]]|| 1946–1949 || 10.000 ליום, סה"כ – 2.25 מיליון||יוצרו ב"מכון איילון"
שורה 85:
|[[מרגמת M1|מרגמה "3]]|| 1946–1949 ||עד אוגוסט 1948 כ־280 יח'{{הערה|שם=גבעתי53}}|| חיקוי לרגמה "3 בריטית
|-
| [[דוידקה|מרגמה "6]] דוידקה||1947–1948 || 6 יחידות בלבד ||
|-
|פצצות למרגמות 52 ו־81 מ"מ||1947–1960 || ||
שורה 98:
תמונה:Spider A.T. Mine, 1969.jpg|מוקש נגד רכב "עכביש" מתוצרת תע"ש, יוצר משנת 1947 עד ראשית שנות ה-70
תמונה:MY-Davidka-1.jpg|מרגמת הדוידקה בחצר מצודת יואב. קוטר הקנה "3, קוטר הפגז "6. שמשה בעיקר ליצירת אפקט ההלם עקב הרעש שהשמיעה הפצצה בעת ההתפוצצות
File:מכון אלף של תעש 1936 ארכיון ההגנה.jpg|מכון אלף של תע"ש שהוסתר בבית-החרושת לעיבוד עורות של האחים לבקוביץ, על שפת הים בצפון תל אביב, 1936
</gallery>
 
שורה 107:
בשנים [[1972]]–[[1990]] ניהל [[מיכאל שור]] את התעשייה הצבאית. בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]], שאחת מבעיותיה הייתה מחסור בתחמושת, חל גידול ניכר בפעילות תעש, והיא הפכה לגוף תעשייתי מהגדולים בישראל. בתקופה זו גדל הייצוא של תע"ש מעשרות מיליוני דולרים לכחצי מיליארד דולר, ופותח תחום הייצור ל[[תעופה אזרחית|תעופה האזרחית]].
 
ב-1975 אירע במפעל פיצוץ שגרם ל-32 פצועים ברחבי [[רמת השרון]] ולנזק רב לרכוש. ב-10 במאי 1979 אירעו שני פיצוצים במפעל בהם נהרג עובד ונפצעו 21 מתושבי רמת השרון. כ-2,000 דירות וחנויות ניזוקו: חזיתות בניינים הושחתו, תריסים קרסו והעיירה הייתה מכוסה ברסיסים{{הערה|{{מעריב|איה אורנשטיין|הרגשתי שאני נהדפת לאחור, ראיתי להבות של אש והכל היה אדום|1979/05/11|00300}}}}. תריסר בתים נפסלו למגורים. אספקת החשמל הופסקה ומאות תלמידים ותושבים נכנסו למקלטים. למחרת התקיימה הפגנת תושבים גדולה בכניסה למפעל בקריאה להעתקת המפעל מהאזור{{הערה|{{מעריב|איה אורנשטיין|ויצמן יעלה בישיבת הממשלה הקרובה הצורך להעביר מפעל תעש מרמת השרון לנגב|1979/05/14|00600}}}}. [[התאונה במפעל התעשייה הצבאית בנוף ים|תאונה]] נוספת ארעה ב-1992 במפעל נוף ים.
 
מקום מדינת ישראל ועד 1990 הייתה תעש [[יחידת סמך]] של [[משרד הביטחון]]. בשנת 1990 שונה מעמדה לחברה ממשלתית, ומאז היא נתונה במשבר מתמשך. "ועדת ואיש", בראשות היועץ הכלכלי למשרד הביטחון, דוד ואיש, הגישה בנובמבר 2001 דוח בדבר מצבה של תעש. הוועדה הצביעה על הקשיים שנגרמים לחברה מהפסדים של מפעלי הנשק הקל ומהוצאות פרישה של עובדים בעקבות תוכנית ההבראה משנת 1995.
שורה 116:
המוצר הראשון שהעניק לתעשייה הצבאית מוניטין בינלאומי הוא [[תת מקלע]] [[עוזי]]. לאחר הדגם המקורי הופיעו דגמים נוספים: דגם עם קת מתקפלת, ועוזון – דגם קצר במיוחד. בהמשך סדרת הנשק הקל הופיע רובה הסער [[גליל (רובה)|גליל]], שמבוסס על ה[[AK-47|קלשניקוב]] ה[[רוסיה|רוסי]]. הוא נכנס לשימוש ב[[צה"ל]] בשנת [[1973]], אך נדחק על ידי הרובה האמריקאי [[M16]] בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. הרובה החדש של החברה הוא [[רובה סער]] [[בולפפ]] [[תבור (רובה)|תבור]].
 
מוצר נוסף של תעש הוא ה[[אקדח]] "[[יריחו (אקדח)|יריחו]]", שמיוצר בעיקר לשוק האזרחי, ונבחר כאקדח השירות של אנשי ה[[משטרת ישראל|משטרה]] (בעיקר מסיבות פוליטיות{{מקור}}). בנוסף ייצרה החברה במשך תקופה ארוכה את ה[[אקדח]]האקדח החצי-אוטומטי "[[נשר המדבר]]", שרשום כפטנט של חברת [[מחקרי מגנום|מגנום]] לאקדחים.
 
'''מוצרי נשק קל נוספים''':
שורה 140:
ב-[[2016]] שינתה התעשייה הצבאית את שמה ומתגה את עצמה מחדש כ'''תעש מערכות''' (ב[[אנגלית]]: '''IMI Systems''').
 
בשנת [[2016]] צבר ההזמנות של החברה עומד של 8 מיליארד שקל ומכירותיה של החברה מסתכמות ב-2.1 מיליארד שקל. 60% ממכירות תעש הופנו ליצוא, 80% ממוצריה הם תוצר של הפיתוח שלה ו־30% מפעילותה הם שירותי מחקר ופיתוח למפעלים זרים. תעש הפסידה ברציפות מאז הפכה מ[[יחידת סמך]] לחברה עצמאית.{{הערה|שם=עמית|{{TheMarker|חגי עמית|חברה עם הכנסות של 2 מיליארד שקל בשנה מחפשת מושיע|1.2127216|27 בספטמבר 2013}}}}. אך בשנת 2016, עברה תעש מערכות לראשונה לרווח תפעולי של 17 מיליון שקל.
 
[[קובץ:טקס פרס ביטחון ישראל על חלקה של תעש מערכות בפיתוח מערכת חץ 3.jpg|טקסט=פרס ביטחון ישראל הוענק לתעש מערכות על חלקה בפיתוח חץ3|ממוזער|פרס ביטחון ישראל הוענק לתעש מערכות על חלקה בפיתוח מערכת חץ 3]]
בתחילת חודש יולי [[2017]] זכתה החברה ב[[פרס ביטחון ישראל]], שהוענק לנציגתה - ראש מנהלת הנעה בתעש מערכות, על חלקה בפיתוח מערכת ה[[חץ 3]] יחד עם תעשיות נוספות בפרויקט בהובלת [[התעשייה האווירית]].
 
במרץ [[2018]] סוכם על מכירת החברה ל[[אלביט מערכות]] תמורת 1.8 מיליארד [[ש"ח]]. המפעל ב[[רמת השרון]] יפונה ומפעלי תעש מערכות יועברו לדרום.{{הערה|{{ynet|עמרי מילמן וגולן חזני|תעש מערכות נמכרת לאלביט ב-1.8 מיליארד שקל, המפעלים יעברו לדרום הארץ|5156446|11 במרץ 2018}}.}}.
 
==מבנה ארגוני==
שורה 151:
* '''חטיבת מערכות חימוש''' – מייצרת [[תחמושת]] ל[[טנק]]ים ול[[ארטילריה]], חימוש חי"ר
* '''חטיבת מערכות יבשה (סלבין)''' – עוסקת בחידוש והשבחה של טנקים ורק"מ ([[רכב קרבי משוריין]]).
* '''חטיבת מערכות הנעה רקטית ופירוטכניקה (גבעון)''' – מפתחת ומייצרת מערכות [[מנוע רקטי|הנעה רקטית]], החל ממערכות לטילים נגד טילים, דרך [[משגר לוויינים|משגרי לוויינים]] (המנועים (שלב 1 ו-2) של [[משגר לוויינים|משגר הלוויינים]] הישראלי "[[שביט (משגר לוויינים)|שביט]]"), רקטות ארטילריות ועד מטולים אישיים. החטיבה מספקת פתרונות מערכתיים בתחומי מערכות ארטילריה רקטיות וחליפות הגנה ל[[מסוק]]ים.
* '''חטיבת מערכות מתקדמות (מלט"מ)''' – מספקת מגוון פתרונות אוויריים חדשניים שכוללים טילים מנגד לפגיעה נקודתית, מפזרי חימוש גולשים, גלשני הטעייה ואימונים.
* '''חטיבת התחמושת הזעירה (יצחק)''' – נמנית עם יצרני התחמושת המובילים בעולם.
שורה 169:
== קו מוצרים ==
 
תעש מייצרות מערכות נשק, [[רכב קרבי משוריין]], [[תחמושת]] ל[[נשק קל]] ([[כדור (תחמושת)|כדורים]]), תחמושת כבדה ([[פגז]]י [[טנק]]ים ו[[ארטילריה]]), [[ארטילריה רקטית]], מערכות ואמצעים לזרוע היבשה, מערכות אוויריות וימיות, ומערכות [[ביטחון פנים]] (HLS). בעבר פעלה תעש בתחומים נוספים, כגון ייצור [[נשק קל]], ש[[הפרטה|הופרטו]].
 
===תחמושת קלה===
 
'''מפעל יצחק לפיתוח וייצור תחמושת קלה''' אחראי לפיתוח וייצור התחמושת הקלה של תעש מערכות. החברה נמנית עם היצרנים המובילים של התחמושת הקלה ([[כדור (תחמושת)|כדורים]] ל[[נשק קל]] כגון [[אקדח]]ים, [[רובה|רובים]], [[רובה צלפים|רובי צלפים]] ו[[נשק אוטומטי]]) ומייצרת תחמושת לשימושים [[צבא]]יים, [[משטרה|משטרתיים]] ואזרחיים. כמו כן מייצרת החברה תחמושת ל[[צליפה]], כולל תחמושת ברמת [[Match Grade (תחמושת)|Match Grade]] שנועדה להבטיח דיוק מקסימלי בירי צלפים. חלק נכבד מהתחמושת מיוצר ומפותח בעבור [[מדינת ישראל]] ובפרט עבור [[צה"ל]] וה[[ימ"מ]], ולכן מתוכנן בהתאם ל[[רובה|רובים]]לרובים (ובפרט [[רובה צלפים|רובי הצלפים]]) בהם הם משתמשים.
 
* תחמושת RazorCore ב[[קליבר]] [[5.56 מ"מ]] ל[[רובה סער|רובי סער]] כגון [[רובה M16]], רובי [[M4 קרבין]], [[תבור (רובה)|תבור]] ו[[מיקרו-תבור]]. התחמושת מיודעת ל[[קליעה]] מדויקת ו[[צליפה]] בטווחים קצרים, ומדויקת באופן ניכר מתחמושת ה-[[5.56x45 מ"מ נאט"ו]] הסטנדרטית. נמצאת בשימוש ה[[ימ"מ]].
* תחמושת ל[[רובה צלפים|רובי צלפים]] ב[[קליבר]] של [[7.62x51 מ"מ נאט"ו]] - כדור [[Match Grade (תחמושת)|Match]] במשקל 175 [[גריין (יחידת מידה)|גריין]] שהותאם במיוחד לרובי הצלפים של כוחות הביטחון של ישראל (בהם ה[[רמינגטון M24]] וה[[מאוזר 86SR]]) ומאפשר להם לירות מקבצים של 0.5 [[דקת קשת]]. נמצאת בשימוש [[צה"ל]].
שורה 184 ⟵ 183:
===תחמושת כבדה ומערכות אש ===
 
'''חטיבת ה[[תחמושת]]''' הייתה החטיבה הגדולה ביותר של התעשייה הצבאית, והיא ייצרה החל מתחמושת ל[[נשק קל]] וכלה בתחמושת ל[[ארטילריה]] כבדה. חטיבת התחמושת הכבדה היא מהמפתחות החשובות בעולם בתחומי ה[[כימיה]] הצבאית וה[[בליסטיקה]] ומתמחה בתחמושת לטנקים וארטילריה, תחמושת אוויר-קרקע ומערכות נשק לחי"ר{{הערה|[http://duns100.dundb.co.il/companies/600065049/indexh.asp לפי דן אנד ברדסטריט ישראל]}}. [[משרד הביטחון]] ו[[צה"ל]] מגדירים יכולת ייצור ופיתוח של תחמושת כבדה בתעש כתחום פעילות חיוני של המדינה{{הערה|שם=מבקר|מבקר המדינה, דוח שנתי 62, שמירת קווי ייצור חיוניים בתעש}}. במסגרת ארגון מחדש פוצלה החטיבה למספר מנהלות: '''מנהלת מערכות אש''' המייצרת [[רקטה|רקטות]], [[ארטילריה רקטית]] ו[[מנוע רקטי|מנועים רקטיים]] עבור [[טיל]]ים גדולים; '''מנהלת שריון והנדסה''' המייצרת תחמושת נפיצה, פגזי [[טנק]]ים ופגזי [[ארטילריה]] עבור [[חיל השריון]] ו[[חיל התותחנים]], בנוסף ל[[רכב קרבי משוריין]] ואמצעים הנדסיים; ו'''מנהלת אוויר''' שמייצרת מערכות אוויריות וחימוש ל[[כלי טיס]], בהם [[פצצה|פצצות]] ו[[טיל אוויר-קרקע|טילי אוויר-קרקע]].
 
==== ארטילריה רקטית ====
שורה 190 ⟵ 189:
[[קובץ:רקטת כידון קסום.jpg|ממוזער|250px|ירי רקטת [[כידון קסום]] ממשגר ה-[[LYNX (משגר רקטות)|LYNX]].]]
 
תעש מערכות מהווה מוקד ידע של מדינת ישראל בתחום הרקטות. בשנת [[2013]] החליטה [[ממשלת ישראל]] כי תעש מערכות תהיה ספק יחיד בתחום הרקטות. בחודש ינואר [[2017]] החליטה [[מערכות הביטחון]] על הקמת חיל טילים ב[[צה"ל]] ובהמשך להחלטה זו מתקיים שיח בין מערכת הביטחון תעש מערכות לאספקת מערכות רקטיות.
* '''רקטות מדויקות ומשגרים למגוון טווחים.''' הרקטות מתוכננות לפגוע ולהשמיד מטרות קרקעיות כגון סוללות ארטילריות, מפקדות, שטחי כינוס וריכוזי כוחות אויב. מוצרים: ▼
 
▲* '''רקטות מדויקות ומשגרים למגוון טווחים.''' הרקטות מתוכננות לפגוע ולהשמיד מטרות קרקעיות כגון סוללות ארטילריות, מפקדות, שטחי כינוס וריכוזי כוחות אויב. מוצרים:
** [[לינקס (נשק)|LYNX]] - משגר רקטות ארטילריות אוטונומי
** [[LAR-160]] - רקטה קלה
שורה 198 ⟵ 196:
** [[כידון קסום]] - רקטה מתקנת מסלול מדויקת לטווח 30 ק"מ.
*** [[רומח (רקטה)|רומח]] - גרסה משופרת של "כידון קסום" שהותאמה ל[[משגר רקטות M-270 MLRS]] "מנתץ".
** [[אקסטרא]] (EXTRA) - [[רקטה מתקנת מסלול]] מדויקת לטווח 150 ק"מ.
** [[נץ דורס (רקטה)|נץ דורס]] - [[רקטה מתקנת מסלול]] מדויקת לטווח 300 ק"מ.
** טריגון - גרסה ימית ל[[אקסטרא]].
שורה 207 ⟵ 205:
[[קובץ:פגז טנקים כלנית.jpg|ממוזער|250px|פגז טנקים [[כלנית (פגז)|כלנית]].]]
* '''פגזי [[טנק]]ים''' מסוגי [[חודרן קינטי]], [[פגז נפיץ פלסטי|נפיץ פלסטי]] ו[[חלול]] בקליברים 105 מ"מ, 120 מ"מ ו-125 מ"מ.
* '''חימוש מדויק ופגזי טנקים רב תכליתיים''' (פגזי [[חצב (פגז)|חצב]], [[כלנית (פגז)|כלנית]] ו[[רקפת (פגז)|רקפת]]).
** [[כלנית (פגז)|פגז הכלנית]] הוא פגז טנקים רב-תכליתי ייחודי ומתקדם, המעניק לטנק גמישות רבה ויכולת לפגוע במגוון מטרות: [[רכב קרבי משוריין]], חי"ר מחופר ומבוצר, מבנים ואף [[מסוק]]ים מנמיכי טוס. ה"כלנית" נמצאת בשימוש מבצעי של [[חיל השריון]] ועל פיתוחה הוענק לתעש והצוות המפתח [[פרס ביטחון ישראל]].
** [[חצב (פגז)|פגז החצב]] הוא פגז טנקים ייחודי מסוגו - מצוי בשימוש מבצעי של [[חיל השריון]] וביכולותיו הטכנולוגיות לחדור דרך קירות ולהתפוצץ בתוך מבנים. החצב מחזיר את הטנק למרכז המערכה כולל ללוחמה אורבנית ומאפשר לכוחות הלוחמים בשטח בנוי להתמודד עם אויב מסתתר בתוך מבנים תוך מזעור הפגיעה בסביבה ובבלתי מעורבים. הפגז פותח כתוצאה מסבבי לחימה קודמים: [[מלחמת לבנון השנייה]], [[מבצע עופרת יצוקה]] ו[[מבצע עמוד ענן]]. הוא רשם טבילת אש מבצעית ב[[מבצע צוק איתן]].
* '''פגזי [[ארטילריה]].'''
** פגזים לתותחי [[הוביצר]] בקטרים 122 מ"מ, 130 מ"מ, 152 מ"מ ו-155 מ"מ.
** פגזי ארטילריה 155 מ"מ "חכמים".
** מטעני [[חומר נפץ הודף]] (חנ"ה) לתותחי [[הוביצר]].
 
שורה 218 ⟵ 216:
[[קובץ:Delila missile3.jpg|ממוזער|200px|טיל [[דלילה (טיל)|דלילה]].]]
[[קובץ:MPR500.jpg|ממוזער|200px|פצצה משוגרת ממטוס MPR500.]]
* '''תחמושת למטוסים.''' [[פצצה|פצצות אוויר-קרקע]] ל[[מטוס קרב|מטוסי קרב]], מדויקות ומותאמות ל[[לוחמה בשטח בנוי|לוחמה אורבנית]]:
** MPR500 - היא פצצה מדויקת המוטלת ממטוס ובעלת יכולת חדירה של ארבע תקרות בטון, תוך גרימת נזק מזערי והקטנת הפגיעה באוכלוסייה אזרחית. הפצצה עמידה, אינה נשברת במהלך חדירת בטון מזוין, ובניסויים שנערכו הוכחה יעילותה ויכולתה לפגוע נקודתית בחדר ייעודי בתוך מבנה.
** [[דלילה (טיל)|דלילה]] - [[טיל שיוט]] שניתן לשגר מ[[כלי טיס]] ([[מטוס קרב]] או [[מסוק]]) או מ[[כלי שיט]].
שורה 227 ⟵ 225:
===מערכות יבשה===
 
תעש, בהיותה בית מערכות לניוד קרבי, מתמחה בייצור והשבחת [[רכב קרבי משוריין]] ו[[טנק]]ים, וזאת באמצעות '''חטיבת מערכות יבשה (סלבין)'''.
 
היא עוסקת בייצור והסבה של רק"מ עבור [[צה"ל]], בשיתוף [[חיל החימוש]] ו[[מש"א]]. פרויקטים גדולים בתחום זה כללו הסבת טנקי [[שוט קל]] ל[[נגמ"שים כבדים בצה"ל]] והסבת טנקי ה-[[T-55]] ל[[נגמ"ש]] [[אכזרית]]. תעש משתתפת גם בייצור טנק ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]]. התעשייה הצבאית פיתחה שני דורות של [[תותח תע"ש 120 מ"מ|תותח טנק 120 מ"מ]] חלק-קדח המותקנים על גבי [[טנק]]י ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]] [[מרכבה סימן 3|סימן 3]] ו[[מרכבה סימן 4|סימן 4]], עליהם זכתה ב[[פרס ביטחון ישראל]] ב-[[1998]].
שורה 258 ⟵ 256:
 
[[קובץ:שומר ראש עם חץ זוהר.jpg|ממוזער|200px|רכב [[שומר ראש (כלי רכב)|שומר ראש]] עם [[חץ דורבן|חץ זוהר]].]]
 
* [[תחמושת]] ל[[נשק קל]] ו[[צליפה|צלפים]] (ראו למעלה).
* פצצות [[מרגמה]] בקטרים שונים (כולל 60 מ"מ ו-120 מ"מ).
שורה 272 ⟵ 269:
* מערכות חילוץ והצלה.
* מערכות [[כיבוי אש]].
* [[מקלט (מיגון)|מקלט]]ים ומיגון מבנים.
* הגנה היקפית למתקני תשתית, הכוללת [[גדר]]ות, חיישני התראה ומערכות בקרה.
* הגנת גבולות.
שורה 286 ⟵ 283:
[[קובץ:אבי פלדר, מנכ"ל תעש מערכות.jpg|ממוזער|אבי פלדר, מנכ"ל תעש מערכות]]
*[[ישראל עמיר]] - 1939–1940
*[[חיים סלבין]] - 1940–1944, 1947–1949
*[[איסר בארי]] - 1945
*[[יוסף אבידר]] - 1945–1946
שורה 300 ⟵ 297:
 
==מצבה העסקי==
תעש הפסידה ברציפות מ-[[1999]] ועד [[2012]]{{הערה|שם=נעמה|{{כלכליסט|נעמה סיקולר ומיקי פלד|בלעדי ל"כלכליסט" – מינוס כרוני: תעש סוגרת 11 שנה רצופות של הפסד|3414160|10 באוגוסט 2010}}}}.
היקף המכירות השנתי ב-[[2004]] היה 374 מיליון דולר, ו-55% מהם מקורם ביצוא. צבר ההזמנות של החברה היה באותה שנה 1.1 מיליארד דולר. ביוני [[2005]], לאחר כמה תוכניות הבראה, הועסקו בתעש 2,770 עובדים קבועים ו-250 עובדי חברות כוח-אדם{{הערה|1=הנתונים מתוך [http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m01240.pdf דו"ח של מרכז המחקר והמידע בכנסת] מיוני 2005}}.
בשנת [[2006]] הסתכמו הפסדי תעש בכ-150 מיליון שקל{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=hb20061220_77459 לפי כתבה של חיים ביאור בעיתון the marker] }}. באותה שנה הועברו לתעש 400 מיליון שקל כהלוואה (שלא הוחזרה) מהממשלה{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=oc20090806_155896&origin=ibo&strToSearch=%FA%F2%F9 אורה קורן, The Marker]|שם=אורה קורן}}.
בשנת [[2009]] עמד גרעון תעש על 220 מיליון שקל{{הערה|שם=כלכליסט|{{כלכליסט|נעמה סיקולר ומיקי פלד|בלעדי ל"כלכליסט" – תעש: תוכנית החירום נחשפת|3392275|18 בפברואר 2010}}}}, בסוף אותה שנה הזרימה המדינה 60 מיליון שקלים בחודש לחברה לתשלום משכורות העובדים{{הערה|שם=אורה קורן}}, הזרמה דומה נדרשה לתשלום משכורות יולי [[2010]]{{הערה|שם=נעמה}}.
 
{| class="wikitable"
! שנה!! הכנסות (מיליוני שקלים)!! הפסד תפעולי (מיליוני שקלים)!! הפסד נקי (מיליוני שקלים)
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| 2006 || 2023 || 102.3 || 186.9
שורה 317 ⟵ 314:
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| 2010 || 1925 || || 166
|-
| 2011 || 1734|| || 293
|- style="background-color: #EFEFEF;"
שורה 324 ⟵ 321:
בעקבות צפי לגרעון של למעלה מ-360 מיליון שקל ב-2010, גובשה תוכנית חירום הכוללת פיטורי 500 מתוך 3400 העובדים, קיצוץ שכר וביטול השקעות{{הערה|שם=כלכליסט}}. באותה שנה הגדיר מנהל [[רשות החברות הממשלתיות]] את תעש, בניגוד ל[[התעשייה האווירית|תעשייה האווירית]] ול[[רפא"ל]], כחברה כושלת{{הערה|{{כלכליסט|הדר קנה|מנהל רשות החברות הממשלתיות: תעש היא חברה כושלת|3410381|5 ביולי 2010}}}} {{ציטוט|תוכן= חברה צריכה להוציא דוחות כספיים ואם יש לה בעיות כספיות שתתמודד עם [[הערת עסק חי]]. תעש היא חברה כושלת ואם היא לא מסוגלת להתמודד עם הערת עסק חי שתעבור לבית המשפט לפירוק|מקור= דורון כהן, מנהל רשות החברות הממשלתיות, יולי 2010}}
נכון ל-2010 תעש היא החברה הביטחונית הממשלתית היחידה שאינה רווחית.
משנת 2005 משמש אבי פלדר כמנכ"ל וכנשיא החברה{{הערה|{{ynet|תני גולדשטיין|מנכ"ל זמני לתעש: אבי פלדר|3092542|30 במאי 2005}}}}, היו"ר, תא"ל (מיל) [[אבנר רז]], התפטר ביוני 2010{{הערה|שם=נעמה}}. החל מנובמבר 2016, יו"ר תעש מערכות הוא [[יצחק אהרונוביץ']], לשעבר [[השר לביטחון הפנים]] וסגן מפכ"ל משטרת ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.imisystems.com/he/yitzhak-aharonovich/|הכותב=|כותרת=ההנהגה שלנו|אתר=תעש מערכות|תאריך=4.4.2018}}</ref> .
 
בשנת [[2011]] דיווחה תע"ש על הפסד נקי של 165.8 מיליון שקל, באותה שנה עמדו חובותיה לממשלה על 1.39 מיליארד ש"ח.
מתחילת 2011 העבירה המדינה לתעש הלוואות בסך 734 מיליון שקל לכיסוי חובות. מאז שנת [[2000]] הזרימה המדינה לתעש סכום מצטבר של 2.83 מיליארד שקל. באוגוסט [[2012]] התעוררה סערה ציבורית כשפורסם כי משנת 2011 העסיקה תעש את [[צחי הנגבי]] בתפקיד יועץ, בשכר חודשי של כ-5,000 דולר, למרות מצבה הפיננסי הקשה ותוכניות ההבראה והפיטורין שגיבשה{{הערה|1=הדר קנה, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3579226,00.html בלעדי ל"כלכליסט": תעש: אין כסף למשכורות, אבל יש ליועץ], כלכליסט, 6 באוגוסט 2012}}.
 
===כוח אדם===
שורה 339 ⟵ 336:
בשנת 2009 גובשה תוכנית להנפיק 49% ממניות החברה בבורסה ולמכור את היתר למשקיע פרטי, בינואר 2010 הוחלט ברשות החברות הממשלתיות כי החברה אינה בשלה להנפקה והוחלט לבחון מכירה למשקיע פרטי ללא הנפקה{{הערה|שם=כלכליסט}}.
 
בשנת 2007 דחתה ממשלת ישראל את ההצעה למזג את תעש עם [[רפאל – מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]] או עם התעשייה האווירית. בנוסף, הממשלה אישרה לבחון את האפשרות למכור את מפעל גבעון, או מפעל הטילים, ל[[התעשייה האווירית|תעשייה האווירית]]{{הערה|{{החלטת ממשלה|2007|1314|מיזוג התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תע"ש) עם חברת רפאל בע"מ (רפאל) או עם התעשייה האווירית לישראל (תע"א)|31}}}}. בינואר 2011 הסכימו שר הביטחון [[אהוד ברק]], שר האוצר [[יובל שטייניץ]] ויו"ר [[ההסתדרות]] [[עופר עיני]] על מיזוג של תעש עם [[רפאל – מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]]{{הערה|מיקי פלד ו[[נעמה סיקולר]], [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3461742,00.html ההסתדרות והאוצר יגבשו תוך 30 יום תוכנית למיזוג תעש עם התעשייה האווירית או עם רפאל], אתר [[כלכליסט]]}} תוכנית מיזוג זו לא מומשה. הסכם להפרטת תעש נחתם באפריל 2014 בין הממשלה, הנהלת תעש וההסתדרות. ההסכם מוחל לתעש על חובות בהיקף מיליארדי שקלים ונותן למדינה את ההכנסות מהקרקעות עליהם בנויים מפעלי תעש כאשר יועתקו ממקומם. על פי ההסכם תפוצל מתעש חברה העוסקת ב"טכנולוגיה רגישה" שתישאר בבעלות ממשלתית. לפי ההסכם יפוטרו בשנה שלאחר החתימה 1,170 עובדים (מתוך כ 3,500 עובדים){{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.2293317 הפרטת תעש: ההסכמים בין המדינה, החברה והעובדים נחתמו הערב], אתר [[דה מרקר]],10 באפריל-2014}}. כחלק ממהלך זה אישרה ועדת הכספים מחיקת חוב של התעשייה הצבאית למדינה בסך 3.14 מיליארד ש"ח{{הערה|{{כלכליסט|דוד רפאלי|בדרך להפרטה: ועדת הכספים אישרה מחיקת חובות תעש בסך 3.14 מיליארד שקל|3635567|8 ביולי 2014}}}}. בתחילת 2016 נותרה חברת אלביט החברה היחידה במכרז לרכישת תע"ש. במרץ 2016 החליטה ועדת  המכרזים ברשות החברות למכור את תע"ש לאלביט בסכום שנע בין 1 ל-1.3 מיליארד שקלים. נכון לסוף 2016 המדינה מתכוונת למכור את החברה לאלביט, בכפוף להערכת שווי מחודשת, עקב טענות שעלו בדבר שווי גבוה יותר לאלביט.
 
==זיהום==
שורה 465 ⟵ 462:
* [[יוסף עבו עברון]], [http://mizkar.wordpress.com/2014/06/04/taas/ על תרומת תעש במלחמת ששת הימים], מזכר
* [[יוסף עבו עברון]], [http://mizkar.wordpress.com/2013/09/11/%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/ על תרומת תעש במלחמת יום הכיפורים], מזכר
* ‫{{הארץ|ניצן כהן|מכירה בנזיד עדשים: האוצר מוכר מפעל ייצור נשק קל שמרוויח 3 מיליון דולר בשנה תמורת 2.5 מיליון דולר|1.1502238|15 בפברואר 2005}}‬
* ‫{{גלובס|רן דגוני|ישראל - יצואנית הנשק השלישית בגודלה בעולם|1000503033|5 באוקטובר 2009}}‬
* ‫{{גלובס||הייצוא הביטחוני של ישראל ל-2009 יגיע לכ-6.75 מיליארד דולר|1000530967|14 בינואר 2010}}‬
* {{TheMarker|חגי עמית|חברה עם הכנסות של 2 מיליארד שקל בשנה מחפשת מושיע|1.2127216|27 בספטמבר 2013}}
* {{הארץ|צפריר רינת|גם 35 שנה לאחר הסגירה, רעלים ממפעלי תע"ש ממשיכים לסכן את גוש דן|1.2713745|24 באוגוסט 2015}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תעש_מערכות"