ההתיישבות העובדת – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 3 שנים
מ
clean up, replaced: ישובי ← יישובי באמצעות AWB
מ (clean up, replaced: ישובי ← יישובי באמצעות AWB)
אמנם עקרונות ההתיישבות העובדת חייבו עבודה עצמית והימנעות מהעסקת עובדים שכירים, אולם העסקת עובדים שכירים הייתה נהוגה בהתיישבות העובדת במשך שנים רבות, בתחילה בעבודות חקלאיות עונתיות ולאחר מכן גם בעבודות קבועות. דיונים רבים והתלבטויות התקיימו בהתיישבות העובדת בנושא "חיסול העבודה השכירה".
 
הקיבוצים דגלו בהשקפת עולם של שיתוף מלא, הן ב[[ייצור]] והן ב[[צריכה]] (הקיצוניים ביותר היו ישובייישובי [[הקיבוץ הארצי]]). המושבים השיתופים באו אחריהם וגרסו שיתוף מלא בייצור ויתר חופש לחברים בצריכה. המושבים היו בקצה השני של הקשת והחזיקו בהשקפה לפיה כל משפחה היא יחידה כלכלית נפרדת הקשורה ליתר חברי המושב בכללים של עזרה הדדית.
 
רוב יישובי ההתיישבות העובדת החזיקו בהשקפת עולם [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] וחלק גדול מהם אף הזדהה תקופה ארוכה עם המשטר ה[[ברית המועצות|סובייטי]]. עם זאת היו גם יישובים דתיים (ברובם בעלי השקפה סוציאליסטית מתונה) וכן יישובים לא-סוציאליסטים בעלי השקפה [[ליברליזם|ליברלית]] (יישובי [[העובד הציוני]]).
* יישובי [[פועלי אגודת ישראל]]
 
ההתיישבות העובדת היוותה בסיס חשוב של ארגון [[ההגנה]]. ה[[פלמ"ח]] הוקם ביישובי ההתיישבות העובדת ונתמך על ידי היישובים ועל ידי תנועותיהם ההתיישבותיות העיקריות.
 
==לקריאה נוספת==
* [[מוטי זעירא]], '''קרועים אנו''', זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית, ירושלים : הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ב-2002.
* עדה שיין, שלמה בר גיל, '''וישבתם בטח : ניצולי השואה בהתיישבות העובדת, 1955-1945''', ירושלים : הוצאת יד ושם, תש"ע 2010.
 
{{ציונות}}