הבדלים בין גרסאות בדף "ציונות רוויזיוניסטית"

מ
clean up, replaced: ישובי ← יישובי באמצעות AWB
מ (clean up, replaced: ישובי ← יישובי באמצעות AWB)
 
* '''השקפה מדינית:''' הציונות הרוויזיוניסטית דגלה במאבק מדיני המקביל למאבק צבאי כפתרון לבעיית יהודי הגלות שתסתיים בהקמת מדינה עברית בארץ ישראל ב[[ארץ ישראל השלמה#עבר הירדן המזרחי|שתי גדות הירדן]]. על המאבקים האלה להיות מבוקרים כך שלא יסכנו את [[היישוב]] המתפתח בארץ באותם ימים. על המאבק המדיני להיות תקיף, ולפי שיטת הרוויזיוניסטים צריכה הייתה הציונות להצהיר בשעתו בגלוי, עוד ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], כי מטרתה הסופית היא יצירת רוב יהודי בארץ ישראל והקמת מדינה עברית.
 
* '''השקפה צבאית:''' המאבק הצבאי היה תלוי התקופה (ראו עוד בערך [[אצ"ל]]), אך חוץ מבימי [[מלחמת העולם השנייה]], דגלה התנועה הרוויזיוניסטית במאבק מזוין ויזום נגד הממשל, המשטרה והצבא הבריטי על אנשיו, מוסדותיו, ציודו והתשתיות ששימשו אותו. כנגד [[פלסטינים|ערביי ארץ ישראל]] יצא האצ"ל במדיניות של אי הבלגה. חלק מלוחמי מחתרת שנשפטו על ידי הבריטים היו [[עולי הגרדום]]. עד תחילת מלחמת העולם השנייה עסקה התנועה הרוויזיוניסטית במפעל גדול של [[ההעפלה]] הבלתי ליגאלית שנקרא [[עליית אף על פי]].
 
* '''השקפה כלכלית:''' מבחינת השקפה כלכלית חברתית תמכו הרוויזיוניסטים בכלכלה ליברלית חופשית, דבר שהתבטא במסגרת הסתדרות העובדים הלאומית. לשיטתם, [[מלחמת המעמדות]], הסוציאליזם והקומוניזם פירושם הסבת נזק עצום למפעל הציוני הקם לאיטו והפניית מרץ לאידאולוגיות זרות שמסכן את הציונות.
 
* '''חינוך:''' מסגרות הנוער של בית"ר חינכו את הצעירים להגשמת הציונות, "חד נס" - תמיכה באידיאה הציונית ללא עירוב אידאולוגיות זרות (דוגמת [[סוציאליזם]]), משמעת, כבוד לזולת, והכשרה צבאית לקראת הקמת כוח צבאי עברי ולימים, לקראת כניסה למחתרת. צעירי בית"ר הקדישו שנתיים מחייהם במסגרת [[פלוגות הגיוס של בית"ר]] להגשמת התיישבות וביטחון. בבית"ר, לפי ז'בוטינסקי, ניהלו מאבק עיקש להשלטת הלשון ה[[עברית]]. מבחינת אורח חיים ותוי התנהגות טבע ז'בוטינסקי את המושג "הדר", או הדר בית"רי (בית"ר - '''ב'''רית '''י'''וסף '''תר'''ומפלדור), המבטא אצילות נפש, אבירות, גאווה, רוחב לב, יופי חיצוני, אדיבות וכיוצא בזה.
 
*התנועה הרוויזיוניסטית היא למעשה אם הימין הפוליטי במדינת ישראל.
 
התנועה הרוויזיוניסטית כגוף מדיני פוליטי התקיימה לאחר קום המדינה בדמות מספר מפלגות, שהעיקרית היא [[תנועת החירות]] בהנהגת מפקד האצ"ל לשעבר, [[מנחם בגין]]. אל יוצאי התנועה הרוויזיוניסטית שעוד פעמו בקרבם תחושות של אפליה ועוינות כלפיהם (כמו מאירוע אלטלנה בקום המדינה) הצטרפו בהדרגה עולי המעברות, ותושבי ישובייישובי ושכונות הספר שנאגר בהם מרמור על מדיניות הממשלה כלפיהם והביאה, בין היתר, לעליית מפלגת [[הליכוד]] לשנות שלטון. עד [[המהפך]] בשנת [[1977]] נשאה תנועת החירות סממנים אידאולוגיים רוויזיוניסטיים כמו התביעה לשתי גדות הירדן, בכלכלה עידוד יוזמה פרטית והפחתת מעורבות ממשלתית, קיום אופוזיציה לממשלה ומתן חלופה שלטונית הולמת. משרידי הרוויזיוניזם הימין מחזיק היום בעיקר את עניין אופי הכלכלה ומבחינה ביטחונית ומדינית שאיפה (במידה זו או אחרת) לשלמות המולדת.
 
==לקריאה נוספת==