דירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏בעלות ושכירות: replaced: לעתים ← לעיתים (2) באמצעות AWB
תיקון קישור לפירושונים, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 17:
* '''[[בית מגורים]] פרטי''' או '''[[וילה]]''' – יחידה אחת בודדת למגורים על שטח אדמה מוגדר.
* '''[[קוטג' (מבנה)|קוטג']]''' – דירה המתפרסת על שניים או שלושה מפלסים.
* '''פרטר''' (parter, מצרפתית - par terre, על הקרקע) - דירה צמודת קרקע שגובה הכניסה שלה כ-4-54–5 מדרגות.
*'''סטודיו''' - דירה בעלת חלל אחד המשמש סלון, מטבח וחדר שינה.
*'''לופט''' - חלל תעשייה או בית מלאכה שהוסב למגורים, בעל תקרה גבוהה וחללים גדולים.
*'''דופלקס''' ו'''טריפלקס''' - דירה בת שניים או שלושה מפלסים, בהתאמה.
הדירה המצויה והמוכרת ביותר, ממוקמת במרחבים עירוניים או במרכזי מגורים ב[[פרבר]]ים. בדרך כלל כיחידה אחת מתוך מספר יחידות. מגורים באזורים [[כפר|כפריים]]יים אינם מקוטלגים כדירות אלא כבתים או בתים פרטיים.
 
===גודל ומבנה===
נהוג לקטלג דירות לפי [[שטח דירה|שטחן]] שנמדד ב[[מטר רבוע|מ"ר]] או לפי מספר החדרים והמפלסים שבה, או בכל אלה ביחד. מספר החדרים בדירה [[ישראל]]ית מחושב לפי מספר חדרי השינה והסלון, כלומר בדירת שני חדרים ישנו סלון וחדר שינה.
בדירה ישראלית טיפוסית שנבנתה עד שנות השבעים ישנו חדר כניסה (הול) המוביל לסלון, מטבח נפרד חדר אמבטיה, חדר שירותים ומרפסת כביסה המחוברת למטבח או לחדר האמבטיה. כמו כן ישנו מסדרון המוביל לחדרי השינה. בדירה הישראלית אין לרוב חדר אוכל, אלא פינת אוכל המשולבת בהול, בסלון או במטבח. בדירות הישנות נבנתה מרפסת מקורה בתוך מעטפת הדירה המהווה המשך של הסלון. החל משנות התשעים מטבח המחובר לסלון הפך נפוץ יותר, ההפרדה בין ההול והסלון בוטלה, נוסף חדר אמבטיה לחדר השינה הגדול והמרפסות נבנו ללא קירוי. כמו כן, קיימת חובה מטעם [[פיקוד העורף]] (הג"א לשעבר) לכלול [[מרחב מוגן דירתי]] (ממ"ד) שהוא מין [[מקלט (מיגון)|מקלט]] המשמש חדר שינה בכל דירת מגורים.
 
חוק התכנון והבנייה קובע לקבלנים מידות מינימליות לחלקי הדירה. חדר שינה חייב להיות בעל שטח של לפחות 8 מ"ר, חצי חדר אמור להיות לפחות 5 מ"ר ובדירה חייב להיות לפחות חדר אחד בשטח 12 מ"ר. בחוק מוגדרים גם שטחי המטבח והשירות, מידות החדר, גובה התקרה, עובי הקירות וגודל הפתחים.
שורה 31:
===בעלות ושכירות===
דרכים המשייכות את הדירה למתגוררים בה:
* '''בעלות פרטית''' – בדרך זו נרכשה הדירה על ידי בעליה המתגוררים בה. הבעלות נרשמת ב[[מרשם המקרקעין]], מהווה [[זכות קנין]] של הבעלים, ומחייבת אותם לשלם [[מס|מסים]]ים שונים כמו: [[ארנונה]], [[מס רכוש]], ועוד.
* '''[[חכירה]]''' - בדרך זו הזכות על הנכס נקנית לתקופה ארוכה אך לא לצמיתות. זוהי הדרך הנפוצה ביותר בישראל, בה חוכר אדם את הנכס מהמדינה דרך [[מינהל מקרקעי ישראל]], מהעירייה או מהקרן הקיימת לישראל ומשלם דמי [[היוון]] תמורת הזכות להשתמש בנכס ל-50 או 100 שנים.
* '''[[שכירות]] חופשית''' – בדרך זו מחזיקים בדירה דיירים המשלמים לבעליה דמי שכירות לתקופה קצובה. הזכות על הנכס מוגבלת למגורים ואין לדייר זכות לערוך בדירה שינויים, להכניס דיירים אחרים ולסחור בזכותו בנכס אלא אם הוסכם על כך עם בעל הבית. בחוזה שכירות חופשית רשאי בעל הבית לפנות את הדיירים בהתמלא תנאים הנקובים בחוזה ובכל מקרה, עם תום תקופת החוזה (לעיתים לאחר ניצול אופציה להארכת תקופת השכירות).
שורה 38:
 
==מונחים ומושגים הקשורים לדירה==
היותה של הדירה חלק בלתי נפרד בחיינו, מקשרת אליה מושגים ומונחים רבים כמו:
* '''תכולת הדירה''' - מונח המתאר בדרך כלל את כל הפרטים הנמצאים בין קירות הדירה, ומהווים חלק מחיי היום-יום בה. בזאת הכוונה לדוגמה ל[[ריהוט]], למוצרי החשמל, ל[[ספר]]ים, תמונות וחפצי נוי אחרים.
* '''אחזקת דירה''' - הדינמיקה של החיים מחייבת פעולות שונות להמשך קיומה של הדירה במתכונת בה רוצים לחיות בה. ובין היתר: ניקיון, שיפוץ, צביעה, וכדומה.