איכון – הבדלי גרסאות

 

דוגמה: להתמודדות עם [[ארטילריה רקטית]] כפי שמבצעת מערכת "[[כיפת ברזל]]", נדרש איכון של מקור הירי, איכון של מקום נפילתה הצפוי של הרקטה (על פי חישובים [[בליסטיקה|בליסטיים]], לשם החלטה האם כדאי להשקיע ב[[יירוט]]ה, ואיכון של המיקום הנוכחי של הרקטה לשם יירוטה. לביצוען של כל פעולות האיכון הללו מוקצבות שניות מעטות, מרגע שיגור הרקטה ועד לנפילתה.

בפעילות צבאית משמשת [[תצפית (צבא)|תצפית]] למטרות אחדות, ובהן איכון האויב לשם הכוונת פעולה צבאית במרחב שעליו נערכת התצפית וטיווח של אש ממקורות שונים אל מטרות במרחב שעליו נערכת התצפית. בהתאם לכך עורכי התצפית עשויים להיות תצפיתני מודיעין, מפקדים בדרג כזה או אחר המכוונים פעילות צבאית המתרחשת במרחב התצפית, או קציני תצפית קדמיים המכוונים ירי אל מטרות.

 

 

אמצעי התצפית הבסיסי הוא [[משקפת]] שדה פשוטה, אך לצורך תצפית עוצבו דגמים רבים של משקפות משוכללות וארוכות טווח יותר (ובהן משקפות שעוצבו על מנת להקטין את סכנת הפגיעה בתצפיתן). אמצעי תצפית משוכללים יותר עשויים לכלול אמצעי [[הדמיה תרמית]] או הדמיית [[מכ"ם]], המשולבים באמצעים ל[[תקשורת נתונים]].

יעודו המקורי של הסונאר היה איתור [[קרחון|קרחונים]], דרישה שחשיבותה הובהרה בעקבות טביעת ה[[טיטאניק]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] גבר העניין בסונאר עקב הצורך באיתור צוללות. בשנת [[1915]] המציא הפיזיקאי הצרפתי [[פול לנז'בן]] את ההתקן הראשון המבוסס על סונאר, ועבודתו השפיעה על תכנוני הסונאר העתידיים. מתקנים ראשונים אלה היו התקני האזנה פסיביים. ב-[[1917]]–[[1918]] נבנו ב[[אנגליה]] וב[[ארצות הברית]] מתקני הסונאר האקטיביים הראשונים, וייצורם הסדרתי החל ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. עם פיתוח הסונאר העריכו הבריטים שזהו סוף עידן הצוללות, אך עם פרוץ המלחמה התברר שגם עם הסונאר, עדיין קשה לגלות צוללות. גם לסונארים המתקדמים ביותר של ימינו יש מגבלות.

 

 

בסונאר פסיבי אין משדרים פולס יזום אלא מאזינים לקולות שפולטים העצמים, למשל מנוע של ספינה או צוללת. במערכת כזו נדרשת רגישות מיקרופונים גבוהה כי האות הנקלט חלש יחסית.

[[מכ"ם]] ([[ראשי תיבות]] של "'''מ'''גלה '''כ'''יוון ו'''מ'''רחק"), או '''רדאר''' ('''Radar''' - '''ra'''dio '''d'''etection '''a'''nd '''r'''anging), הוא מערכת [[אלקטרוניקה|אלקטרונית]] לאיכון עצמים כגון [[מטוס]]ים, [[ספינה|ספינות]] ואף בעלי חיים, וכן למיפוי והשגת מידע על שטח או [[נפח]].

 

 

המכ"ם יכול להיות מותקן על גבי הקרקע, על כלי רכב, בים (על [[כלי שיט]]), באוויר (על [[כלי טיס]], על [[טיל]]) ואף בחלל.

 

==איכון משדר רדיו==

 

אחד האמצעים הוותיקים לאיכון שידורים, הנמצא בשימוש עד היום, הוא על ידי שימוש באנטנות כיווניות המשמשות כ[[מד זווית#שימושים בתחומים נוספים|מד זווית]], כך שניתן למתוח קו מן המקלט אל מקור אות השידור. אין די בידיעת הכיוון ה[[מצפן|מצפני]] מנקודת קליטה אחת אל מקור השידור כדי לאתר את מיקומו המדויק. אולם כאשר קיימות מספר נקודות האזנה בעלות אנטנות כיווניות, הצטלבות כיווני השידור של המקלטים השונים תמקם את מקור השידור. אף לשיטה זו קיימים אמצעי-נגד, ביניהם שידור הנעשה ממספר משדרים לסירוגין, בצירופים הידועים רק למפעיל המשדרים. כיוון שאנטנה כיוונית חייבת לפנות אל מקור השידור, בין אם ידנית ובין אם אוטומטית, שימוש במספר רב של משדרים, באתרים שונים, תוך מעבר מהיר בין משדר למשדר, עשויה להקשות על איתור מקור השידור. אחת השיטות להתגבר על אמצעי-נגד זה היא בעזרת שימוש באנטנת Wullenweber, שהוא מערך אנטנות מעגלי, אמצעי שפותח עוד בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]]. מערך אנטנות זה הוא ענק בגודלו וזכה לכינוי "כלוב פילים". שיטת איכון נוספת היא על פי מדידת "זמן הגעה" של אות השידור לנקודות קליטה שונות, בשילוב עם שימוש ב-[[GPS]], או אמצעי דומה. נקודות ההאזנה השונות יכולות להיות קרקעיות, או על מטוסים, אוניות, או לוויינים.