אכסניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התו השמיני (שיחה | תרומות) מ ←ראו גם |
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ clean up, replaced: ישובי ← יישובי באמצעות AWB |
||
שורה 16:
אכסניות קדומות הוקמו בישראל למען צליינים, על ידי אנשי הדת. לדוגמה, אכסניית קטנה: [[רבאט אל-מנצורי]] הוקמה ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] עבור צליינים מוסלמים בידי [[עלאא' א-דין]] מושל ירושלים בשנת [[1281]]{{הערה|על פי [[רבאט אל-מנצורי|הערך בוויקיפדיה]] תוך שנים מעטות החליף המבנה את תפקידו, משהגיעו חיילים ושומרי הקדש מאפריקה, אשר נותרו לגור במקום}}. הפרנציסקנים הקימו במאה ה-17 אכסניה ב[[יפו]], בעיקר עבור הצליינים ה[[נוצרים]] שהגיעו ל[[פסחא]]{{הערה|[http://elirozner.tripod.com/israel_tour/jaffa2.htm טיול ביפו] באתר של אלי רוזנר}}. [[מגרש הרוסים]] הוא מתחם שהוקם על ידי [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|הצאר הרוסי]] ב-[[1860]] להמוני הצליינים הרוסים שגדשו את ירושלים עם ההנחות של המשטר העותמאני כלפי יהודים ונוצרים. אכסניות נבנו גם עבור עולי הרגל היהודים והבאים למות ולהיקבר בארץ, שנהגו לעבור ב"טיולי קברים" ברחבי הארץ, ובעיקר ב[[ארבע ערי הקודש|ערי הקודש]] טבריה, צפת וירושלים, וכן ביפו, השער הימי לבאים ארצה{{הערה|{{היברובוקס|מנחם מנדל ראבין|מסע מירון|36830}}}}.
בשלהי [[המאה ה-19]] הוקמו רשתות דרכים ולאורכם אכסניות '[[חאן (מבנה)|חאן]]' או "אורחנים" כפי שכונו בקרב דוברי העברית המעטים. האורחנים הוקמו לצורך מנוחה וגביית מסי דרך. חלק מאכסניות אלו נוהלו בידי יהודים, כמו חאן [[שער הגיא|באב אל ואד (שער הגיא)]]. עם התגברות העלייה היהודית, ותחילת [[שיבת ציון]], הוקמו מלונות ואכסניות שונות בידי יהודים ביפו, בירושלים העתיקה, ובמקומות נוספים{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/223/174.html לדוגמה אכסניית ספקטור ואכסניית חיים ברוך ביפו] וראו גם [http://www.nostal.co.il/Site.asp?table=Terms&option=single&serial=8819&subject=%E1%FA%E9%ED%20%EE%F1%F4%F8%E9%ED%20-%20%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED&portal=%E1%FA%E9%ED%20%EE%F1%F4%F8%E9%ED על מלונות בירושלים הישנה] ב[[אתר נוסטלגיה]].}}. חלק מה[[מושבות]] הראשונות החלו את דרכם דווקא באורחנים שהוסבו למגורים קבועים או שימושים אחרים והפכו לחלק מרכזי ביישובי קבע{{הערה|דוגמאות לאורחנים שהוסבו לשימוש
===אכסניות נוער===
אכסניות הנוער הראשונות הוקמו בשם זה בידי [[נשות הדסה]] שנים מעטות לפני קום המדינה, במטרה לאפשר מקום לינה ובסיס להכרה טובה של ארץ ישראל ההיסטורית: על פי התנ"ך, המורשת התלמודית, וההתיישבות הציונית. האכסניות נועדו בראש ובראשונה לנוער יהודי מהתפוצות, ובעיקר מארצות הברית{{הערה|[http://nechemia.org/references/horvitz1.html נחום הורביץ והקמת האכסניה בתל חי] (אתר להנצחת נחמיה לבנון)}}. אכסניות נוער חדשות רבות נפתחו בעקבות קבוצות גדולות של נוער וצעירים שהחלו להגיע ארצה לאחר [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|הקדמה לספר "סיורים בירושלים וביהודה" מאת אפרים אבן, הוצאת אכסניית הנוער ע"ש [[לואיז ווטרמן וייז]], ירושלים תשכ"ט}}. משרד החינוך היה שותף בתקציב הפעילות{{הערה|1=התקצוב ממשיך גם כיום. בשנת [[2001]] התקציב של 'אגודת אכסניות נוער' היה 33,800,000 ש"ח. בדיון בכנסת על [http://www.google.com/url?sa=t&source=web&cd=6&ved=0CEcQFjAF&url=http%3A%2F%2Fwww.knesset.gov.il%2Fprotocols%2Fdata%2Frtf%2Fksafim%2F2011-05-24-02.rtf&ei=qYA4TvqtL46WhQfU95n_AQ&usg=AFQjCNHHSgmt4KgAxBqBpW1SK-nu54kW8Q&sig2=fiQrL41oln7eEeNoo7H8jg שינויים בתקציב לקראת 2011] נאמר: "הפנייה נועדה להעברת 5.8 מיליון שקלים מתקציב משרד התיירות לתקציב משרד החינוך בהתאם לתוכנית החומש לפיתוח אגודת אכסניות הנוער לשנים 2010 עד 2014".}}
בין השנים [[1970]] עד [[1985]] ענף התיירות התרמילאית בארץ, וטיולי צעירים מארצות הברית דעך, ומצב אכסניות אלו הידרדר{{הערה|{{ynet|זיו ריינשטיין|זוהי סדום: "ההר הלבן תמיד" הוא לא קטע מסרט|3994096|6 בדצמבר 2010}} תיאור בית ספר שדה שננטש בעקבות אסון קטלני באכסניה}}. חלקן הועבר ל[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]] ושימשו כ[[בית ספר שדה|בתי ספר שדה]] או כאכסניות זולות למטיילים, במתכונת אכסניות הנוער אך למטרת אירוח המטיילים במהלך טיולם במסגרת החברה להגנת הטבע בלבד. מטרות הציונות נזנחו, והאכסניות שימשו כבתי אירוח זולים למטיילים מן העולם, ובעיקר מארצות סקנדינביה{{הערה|ראו למשל [http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F%20%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%96%20%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F%20%D7%95%D7%99%D7%99%D7%96%20%20%D7%A9%D7%A8%20%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D_hd_0L34oCZWsDbmtEJamNtXdOYumDoveT6ri.html פסק דין בעתירה של אכסניית הייז בבית וגן] שנחשבת 'הקדש ציבורי' אך עברה להפעלת חברה בע"מ}}, לאירוח [[טיול שנתי|הטיול השנתי]] של בתי הספר הישראליים (מכיתה ה' ועד סוף התיכון) וכן כאולפן לעולים חדשים עבור משרד הקליטה{{הערה|[http://www.nordiahostel.co.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA על אכסניית נורדיה] משנת [[1977]]}}.
שורה 27:
כיום פועלות בארץ כמה עשרות אכסניות נוער, מ[[תל חי|תל-חי]] בצפון ועד [[אילת]] בדרום. חלקן נמצאות בקרבת גנים לאומיים ושמורות טבע, וחלקן בערים (ב[[ירושלים]] יש לפחות שבע אכסניות נוער). מרבית האכסניות מאוגדות ברשת אנ"א ("אכסניות נוער בישראל"), שהיא חברה ב-Hostelling International. ארגון [[נשות הדסה]] עדיין פעיל בהקמת אכסניות מסוג זה{{הערה|[http://www.moia.gov.il/FeelingIsrael/ProjectsAndInitiatives/TzabarArticle.htm צבר בלי קוצים] על אכסניית 'יהודה' שהוקמה בירושלים בידי חברת משואה - חברת בת של נשות הדסה בשנת [[2010]] (אתר [[המשרד לקליטת עליה]])}}.
לפי אתר אגודת אכסניות הנוער בישראל הפעילות החינוכית נמשכת באכסניות גם כיום{{הערה|"בבתי ההארחה ואכסניות הנוער ברחבי הארץ מוצעות תוכניות חינוכיות המיועדות לתלמידים, חיילים, סגלי הוראה, תיירים ומבוגרים. התוכניות מציעות חוויה מרתקת ומוחשית המותאמת למיקום הגאוגרפי וההיסטורי של כל אכסניה, תוך מתן מענה חינוכי משלים לשירותי האירוח והלינה. הפעילויות מתקיימות גם בשעות הערב." (ב [http://www.iyha.org.il/ דף הבית של אגודת אכסניות הנוער בישראל] תחת הכותרת "תוכניות חינוכיות")}}.
בשנות ה-[[2000]] מטרות האגודה הותאמו למטרות ארגונים הממומנים גם מחו"ל וכוללים דגש על חינוך לפלורליזם וסובלנות{{הערה|1=אנ"א פועלת בשני תחומים עיקריים:
| |||