מרכז רפואי צפון – פוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
מ clean up, replaced: ישובי ← יישובי באמצעות AWB
שורה 1:
{{בית חולים
|שם=
|תמונה=[[קובץ:The Baruch Padeh Medical Center, Poriya (1).jpg|מרכז|250px|]]
|כיתוב= מרכז רפואי פוריה
|מיקום=[[טבריה]]
שורה 21:
 
==היסטוריה==
בית החולים פוריה הוקם כתחליף לבית החולים [[בית החולים על שם שוויצר]]{{הערה|{{מעריב|אילנה ורד|טבריה או פוריה|1952/01/28|00202}}}} ו[[המלון הסקוטי|בית החולים ליולדות של הכנסייה הסקוטית]] ששכנו בטבריה. בשנת 1950, בעקבות ריב בין [[משרד הבריאות]] ו[[קופת חולים כללית]] בשאלה מי יזכה להקים בית חולים בטבריה, הוקצו בטבריה עלית מגרשים לקופת חולים ולמשרד הבריאות לצורך הקמת בתי חולים. במהרה התברר שהמגרש שהוקצה למשרד הבריאות שייך ל[[פיק"א]] וזו סירבה לייעד אותה לבית חולים. באפריל 1952 הציע יזם שהקים את [[רמת פוריה]], להקצות למשרד הבריאות מגרש בפוריה, כדי לעבות את השכונה. משרד הבריאות נענה להצעה, ולמרות מחאות של ראש עיריית טבריה, שביקש שבית החולים יוקם בעיר עצמה, אך סירב להתחייב על לוח זמנים להקמת תשתיות חשמל ומים, הונחו באוגוסט 1952 עשרה צריפים שוודיים מעץ בפוריה. אולם [[משרד האוצר]] עיכב את התקציב המיועד להתקנת הצריפים, דבר שעיכב את הקמת בית החולים{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|מלחמת שר הבריאות באוצר|1954/01/08|00400}}; {{מעריב||לעניית הקמת בית החולים בפוריה|1954/01/22|00401}}}}. בראשית 1953 הכוונה הייתה להקים בית חולים למחלות לב, תוך ניצול הקרבה ל[[חמי טבריה]]{{הערה|{{מעריב|רענן לוריה|יוקם מרכז לחולי לב בפוריה|1953/02/24|00206}}}}. במהלך שנת 1954 המשיכו מחאות מצד אנשי טבריה וקופת חולים כללית נגד הקמת בית החולים בפוריה ודרישה להקים בית חולים בטבריה עילית{{הערה|{{דבר||על בית החולים בפוריה|1954/03/11|00210}}}}{{הערה|{{הבוקר||ועדת השרותים של הכנסת - בעד סגירת בית החולים שוייצר|1954/07/19|00423}}}}. הקמת בית החולים נמשכה ובאוגוסט הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] למרכז רפואי שיועד להיות יוזמה משותפת עם רופאים מ[[ארצות הברית]]{{הערה|{{מעריב||מוקם המרכז הרפואי על פסגת פוריה|1954/08/17|00203}}}}.
 
באפריל [[1959]] נפתחה בבית החולים מחלקת יולדות, עם סגירת בית החולים ליולדות הסקוטי{{הערה|{{דבר||מחלקת יולדות נפתחה בפוריה|1959/04/15|00507}}}}. מחלקת היולדות הוקמה הודות לתרומות של יהודי התפוצות{{הערה|{{חרות||שלושה אגפים בבתי חולים חדשים מוקמים בירושות של יהודי התפוצות|1956/01/05|00408}}}}. בשנת 1960 היו בבית החולים כ-190 עובדים ו-165 מיטות{{הערה|{{דבר|דוד שליו|ארוכה הדרך לבית החולים|1960/02/11|00303}}}}.
שורה 32:
במשך השנים התפתח בית החולים פוריה ממוסד קטן לקומפלקס רחב ממדים המספק שירותים כמעט בכל המקצועות הרפואיים, פרט לנוירוכירורגיה. בתחום כירורגית הפה והלסת משמש בית החולים כבי"ח על-אזורי.
 
בית החולים פוריה משרת את אוכלוסיית האזור המונה כ- 100,000 תושבי קבע המתגוררים בטבריה, דרום רמת הגולן, עמק הירדן, מועצה אזורית הגליל התחתון, מועצה אזורית בקעת בית שאן, ישובייישובי צפון [[בקעת הירדן]] וכפרי המיעוטים באזור. כמו כן משרת בית החולים את חיילי צה"ל השוהים באזור, ואת חיילי האו"ם ברמת הגולן ודרום לבנון, שמפקדתם נמצאת בטבריה. בית החולים קולט, בנוסף, תיירים רבים הנופשים באזור.
 
בית החולים כולל 284 מיטות אשפוז וכן 31 עריסות ילודים. בית החולים מעסיק כ-870 עובדים הכוללים רופאים, אנשי [[סיעוד]], עובדים [[פרא-רפואי]]ים ועובדי מינהל ומשק.