עוזיהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Levi-va (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור למפרץ אילת
מ ←‏חיזוק הצבא וביצור ירושלים ויהודה: clean up, replaced: ישובי ← יישובי באמצעות AWB
שורה 87:
לא ידוע בבירור היקף ההתיישבות הישראלית בפועל בהר הנגב בימי [[דוד]] ו[[שלמה]]. אך מימי [[רחבעם]] ואילך, גבול היישוב הישראלי בדרום היה כנראה בגבול שבין אזור ההר לנגב הצפוני (לכיש-מרשה-אדורים-חברון-זיף, ואולי: דביר-יתיר-אשתמוע-יוטה). על [[יהושפט]] נאמר: "וַיִּבֶן בִּיהוּדָה בִּירָנִיּוֹת וְעָרֵי מִסְכְּנוֹת" (דה"ב יז,יב) ואולם לא בנגב; ועל תחום היישוב היהודי בימיו מסופר בדה"ב יט,ד: "וַיֵּשֶׁב יְהוֹשָׁפָט בִּירוּשָׁלִָם וַיָּשָׁב וַיֵּצֵא בָעָם מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד הַר אֶפְרַיִם וַיְשִׁיבֵם אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם".
 
בימי יהושפט נזכרים לראשונה הערבים: "גַּם הָעַרְבִיאִים מְבִיאִים לוֹ צֹאן..." (דה"ב יז,יא), וכן נזכרים הם בכתובות האשוריות אצל שלמנאסר ג' (בקרב קרקר), היינו בזמנו של יהושפט. הד ראשון מהם בספרי הנביאים מופיע אצל [[ישעיהו]], שהחל לנבא בימי עוזיהו. לכן יש מקום להניח, שלאחר הרס ישובייישובי העמלקים בהר הנגב על ידי דוד פלשו לשם שבטים חדשים מדרום-מזרח, בסביבות המאה ה-9. יהושפט פרש שלטונו עליהם אך היישוב היהודי עצמו לא התפשט לעבר הר-הנגב. גם בימי עוזיהו ספק רב אם בנוסף למצודות הבודדות שהקים, היה גם ישוב בהר הנגב. "המדבר" הנזכר לגבי פעולותיו - עשוי להיות הנגב הצפוני, או אף מדבר יהודה, וגם שם היו רק רועים.
 
את הביצורים הללו של הקו הראשון ואלה "במדבר" נוספו על הביצורים בפלשת, ששמרו על מבואותיה של ארץ יהודה מכיוון השפלה. ביצורים אלו כללו בוודאי את ביצור אזור הגבעות ("השפלה"), ובהם תלים כמו [[תל נגילה|תל אל-נג'ילה]], תל א-צאפי ותל בטאשי.