שקיפות (מנהל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ ←שקיפות שלטונית: clean up, replaced: וישובי ← ויישובי באמצעות AWB |
||
שורה 26:
בישראל, פועלים מספר ארגונים לקידום שקיפות שלטונית וביניהם [[התנועה לחופש המידע]], [[הסדנא לידע ציבורי]], [[המשמר החברתי]], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], המיזם "100 ימים של שקיפות" ועמותת שבי"ל{{הערה|1=[http://www.ti-israel.org/ שקיפות בינ"ל ישראל]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. ברמת השלטון המקומי, אחד מבין הפרויקיטים השונים של עמותת שבי"ל הוא מדד שקיפות הרשויות המקומיות{{הערה|1=[http://www.ti-israel.org/?CategoryID=210 פרויקט שקיפות בשלטון המקומי]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} בו נבחנת מידת הנגשת המידע בפועל לתושבים ואתו הן מחויבות על פי חוק חופש המידע לספק. בנוסף, פיתחה סיעת האופוזיציה בעיריית תל אביב, [[עיר לכולנו]], את ה"תקציבולטור", תוכנה שמאפשרת לתושבים לבחון ולחפש נתונים בתקציב העירייה, וכך הגדילה את השקיפות של עיריית [[תל אביב]]{{הערה|1={{הארץ|נועה קושרק|ה"תקציבולטור" יהפוך את תקציב עיריית תל אביב-יפו לשקוף|1.1290921}}}}.
בכנסת ה-20 הוקמה ועדת שקיפות מיוחדת, או בשמה המלא "[[הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור]]" בראשותה של חברת הכנסת [[סתיו שפיר]] מ[[המחנה הציוני]]. עד לחודש אוקטובר 2016 קיימה ועדה זו כ-60 דיונים. במהלך דיוני הוועדה נחשפו כשלים בהתקשרויות ובעריכת מכרזים של הממשלה מול חברות פרטיות לרבות חברות ייעוץ, הועלו סוגיות הקשורות ל[[מנהלת תנופה]] אשר הייתה אמונה על מפוני [[גוש קטיף]]
בארצות הברית, ביומו הראשון בתפקיד, הנשיא [[ברק אובמה]], הוציא מזכר{{הערה|1=[http://www.gwu.edu/~nsarchiv/news/20090121/2009_transparency_memo.pdf עותק של המזכר]}}, בו הצהיר על מחויבות חסרת תקדים של ממשלו לפתיחות ושקיפות הממשל. דוגמה ליישום מדיניות זו הוא אתר data.gov שמספק נגישות ציבורית למסמכים ומידע ממשלתי{{הערה|1=[http://www.data.gov/ data.gov]}}.
|