אדינבורו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 76:
ב-[[1766]] התקיימה תחרות לתכנן את העיר החדשה שבה זכה ג'יימס קרייג, [[אדריכלות|אדריכל]] בן 22. התוכנית שלו הייתה בנויה מרשת מסודרת, שהתאימה לרעיונות הרציונליים של [[עידן הנאורות]]. הרחוב הראשי היה אמור להיות רחוב ג'ורג', שממשיך את הרכס הטבעי מצפון לעיר הישנה. משני צדיו היו הרחובות המרכזיים האחרים, רחוב הנסיכים (Princes street) ורחוב המלכה. רחוב הנסיכים נעשה מאז לרחוב המסחר העיקרי של אדינבורו, וכמה מבנים מה[[אדריכלות ג'ורג'יאנית|תקופה הג'ורג'יאנית]] עדיין קיימים שם. רחובות אנכיים מחברים בין רחובות ראשיים אלו. בקצוות המזרחיים והמערביים היו רחבת סנט אנדרוס ושרלוט. האחרון תוכנן על ידי רוברט אדם, ונחשב לאחת הרחבות הג'ורג'יאניות היפות ב[[בריטניה]]. בית בוט, המעון הרשמי של השר הראשון של [[סקוטלנד]], נמצא בצד הצפוני של הרחבה.
 
בבקעה שבין העיר הישנה לחדשה היה הנור לוך, ששימש גם כמקור המים של העיר וגם כמקום להזרמת הביוב. עד ל-[[1820]] האגם נוקז. כמה מהתוכניות מראות כי תעלה הייתה מתוכננת שם, אך לבסוף הגנים הם שנוצרו שם. אדמה מיותרת מבניית המבנים נזרקה בבקעה, וכך נוצר מה שהיום הוא ה"מאונד" (mound - ערימה). באמצע [[המאה ה-19]] [[הגלריה הלאומית של סקוטלנד]] וה[[אקדמיה המלכותית הסקוטית]] נבנו על המאונד, ומנהרות לתחנת וייברלי נחפרו דרכה.
 
העיר החדשה הצליחה מאד, והורחבה ביותר. תוכנית הרשת לא נשמרה, ובמקומה נוצרה תבנית מעניינת יותר.