גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 93.173.91.62 (שיחה) לעריכה האחרונה של כ.אלון
אין תקציר עריכה
שורה 7:
הגדרת הגאונות כתכונה אנושית הניתנת למדידה ולא רק כתואר כבוד, והניסיון להגדיר גאונות ולחזות אותה, הם רעיונות שמקורם במאה ה-19, עם עליית תחומי הפסיכולוגיה והפסיכומטריה. במהלך המאה ה-20, ניסיונות לקשור בין תוצאות גבוהות במיוחד ב[[מבחני אינטליגנציה]] לבין יצירתיות והשגים יוצאי דופן לא עלו יפה. אין כיום הגדרה מוסכמת של גאונות, או הבנה ברורה של הגורמים המביאים להישגים בולטים.
 
בתקופה המודרנית זוכים אנשים בעלי יצירתיות ויכולת בתחומים שונים להכרה ולפרסום. זוכי תחרויות (כגון אליפויות [[שחמט]]) או פרסים מכובדים (כגון [[פרס נובל]]), אנשים שהגיעו להצלחה כלכלית בולטת המביאה למעמד ציבורי (כמו [[סטיב ג'ובס]]) ואף ספורטאים בולטים במיוחד (כמו [[מאראדונה]]) זוכים לעיתים קרובות להתייחסות ציבורית כגאונים. אנשים שאינם בין החיים, שהישגים בולטים במיוחד נקשרו בשמם, מתוארים לעיתים בדיעבד כגאונים, גם אם לא זכו להכרה כזו בימי חייהם. דוגמאות לכך הם המלחין [[וולפגנג אמדאוס מוצארט]] והצייר [[וינסנט ואן גוך]]. אישים אחרים בהיסטוריה זכו להכרה כגאונים כבר בימי חייהם עקב השגים חריגים במיוחד, בעיקר בתחומי המתמטיקה, המדע והפילוסופיה. דוגמאות בולטות הם [[לאונרדו דה וינצ'י]], [[אלברט איינשטיין]], [[רנה דקארט]], [[אייזק ניוטון]], [[גוטפריד לייבניץ]], [[קרל פרידריך גאוס]], ו[[עמנואל קאנט]] ו[[רוי רשף]].
 
ב[[פסיכומטריה]] מסווגים כגאונים נבחנים שהשיגו תוצאות של 140 ומעלה במבחני [[מנת משכל]] (בערך אחד ל-1000 נבחנים){{מקור}}. עם זאת, הרעיון של מבחן התנהגותי אחד, הבוחן מגוון מצומצם של נושאים, ומתיימר למדוד כמותית יצירתיות או אינטליגנציה או לחזות הישגים עתידיים, שנוי במחלוקת.