מנדלי מוכר ספרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
לא ידעתי שגם בשטייטל היה דירוג של מובילים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 20:
[[קובץ:Ravnitzki An-ski Mocher Sforim Bialik Frug.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוג הסופרים היהודים באודסה ([[1916]]). מימין לשמאל: [[שמעון פרוג]], חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, [[ש. אנ-סקי]] ו[[יהושע חנא רבניצקי]]]]
[[קובץ:Mndele mocher sefarim.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה [[שלט רחוב]] ב[[ירושלים]].]]
'''שלום יעקב אברמוביץ'''', הידוע ב[[שם העט]] '''מנדלי מוכר ספרים''' (ב[[יידיש]]: '''מענדעלע''', קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", ברוסית: '''Соломон Моисеевич Абрамович''';{{כ}} [[2 בינואר]] [[1836]] <small>[[לוח יוליאני|יוליאני]]: [[21 בדצמבר]] [[1835]]{{כ}}</small>{{כ}} – [[8 בדצמבר]] <small>
מנדלי, שנודע בכינוי "הסבא" של הספרות העברית והיידית המודרנית, היה בן הדור האחרון ל[[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]], אולם בהמשך חייו חווה את תקופת [[חיבת ציון]] וראשית ה[[ציונות]], שהשפיעו על יצירתו. מרבית ספריו וכתביו תורגמו לעברית ו[[הוצאה לאור|יצאו לאור]] ב[[ישראל]].
==קורות חייו==
שלום יעקב אברמוביץ נולד ב-[[2 בינואר]] [[1836]] ב[[שטעטל|עיירה]] [[קאפוליע]] שבקרבת [[מינסק]] (כיום ב[[בלארוס]])
לאחר שנתיים בסלוצק שב להתגורר עם אמו בבית בעלה בכפר הקטן מלניק (Mielnik), אז באימפריה הרוסית, כיום בפולין. בהיותו בן 17 לערך החל לכתוב את שיריו הראשונים, בעברית מליצית ועל נושאים תנ"כיים.
בהמשך נסע מנדלי לדרום [[האימפריה הרוסית]] עם דודתו, בניסיון להתחקות אחרי בעלה הנמלט. חוויות אלה שימשו בסיס לספרו היידי הנודע ביותר, 'פֿישקע דער קרומער' ("פישקֶ'ה החיגר", ביידיש). בסוף נסיעותיהם התיישב מנדלי בעיירה [[קמניץ פודולסק]] שבמערב [[אוקראינה]], ושם נישא לאישה שהתגלתה כסובלת מ[[הפרעה נפשית|מחלת נפש]]. בתקופה זו פגש את המחבר ה[[תנועת ההשכלה היהודית|משכילי]] [[אברהם בר גוטלובר]], שהשפיע על יצירתו. גוטלובר, שהיה מורה בבית ספר ממשלתי ליהודים, הדריך את מנדלי הצעיר, שלמד בעזרתו ובעזרת בנותיו [[ספרות]], [[מתמטיקה]] ו[[מדע]], [[גרמנית]] ורוסית, עבר בחינות הוראה ואף עבד כ[[מורה]] בבית הספר שבעיירה. בתקופה זו כתב את חיבורו הראשון שיצא בדפוס: "מכתב בדבר החינוך", שהודפס בעיתון "[[המגיד]]".
שורה 38:
==מאפייני יצירתו==
בתחילת דרכו בשנות ה-60 של [[המאה ה-19]] הִרבה מנדלי לכתוב ספרי [[מדע פופולרי]], ספרות שימושית, [[ביקורת ספרות|ביקורת ספרים]] ומאמרים [[פובליציסטיקה|פובליציסטיים]] שהעסיקו את הציבור היהודי (בעיקר בעיתון "המגיד"). מנדלי תבע התייחסות פעילה לבעיות [[יהדות רוסיה|החברה היהודית ברוסיה]]. תוכניתו להפיץ מדע והשכלה מעשית באה לידי ביטוי ב[[תרגום|תרגומיו]] לספרי טבע ו[[היסטוריה של עם ישראל|תולדות ישראל]] לשימושם של הקוראים והתלמידים העבריים, ובעיבודים ותרגומים ליידיש מן הספרות המסורתית.
מבחינה ספרותית היה מנדלי קשור למסורת ה[[תנועת ההשכלה היהודית|משכילית]] ולספרות ה[[תקופת התחייה|תחייה הלאומית]]. יצירתו רוויה אהבה ליהודים הפשוטים, תוך יציאה נגד ההסתה ה[[אנטישמיות|אנטישמית]] ונישולם הכלכלי והאזרחי של יהודי רוסיה. לצד זאת, ביטאו יצירותיו ביקורת [[סאטירה|סאטירית]] נוקבת על דרכי ה[[חינוך]] היהודי ועל אופי החיים המסורתי בעיירות היהודיות, ומצד שני גם על היהודים המשכילים ועל מגמת ה[[התבוללות]] שלהם.
מנדלי היה פעיל ב[[עיתונות|עיתונים]] יהודיים של ההשכלה, למרות היותו נתון גם לתחייה היהודית הלאומית וה[[ציונות|ציונית]]. מסיבה זו כתב הן בעברית והן ביידיש, לסירוגין.
===השפה והלשון ביצירתו===
יצירתו של מנדלי הייתה מורכבת גם מבחינה [[שפה|לשונית]], בהיותו ממניחי היסודות לספרות היידית המודרנית ולסגנון העברי.
מנדלי החל את כתיבתו בעברית כסופר [[השכלה|משכילי]] וכתב ספרות לפי כל כללי העברית המשכילית. בשלב מסוים פנה לכתוב ביידיש וערך גם בשפה זו מהפכה לשונית, שהתבטאה בהרחבת השימוש ביידיש המדוברת לצורכי ספרות יפה. אחרי הפסקה גדולה חזר ב-[[1886]] לכתוב בעברית בעיתון "[[היום (עיתון רוסי)|היום]]", אבל החליט לוותר על השימוש בכללי ה[[עברית מקראית|עברית המקראית]] והכניס לתוך אוצר המילים והדקדוק שלו את [[לשון חז"ל]] והלשון הרבנית של [[ימי הביניים]]. בספרו "בסתר רעם" (1886) פתח מנדלי סגנון חדש בכתיבה העברית, סגנון קולח ומגוון המשקף את היידיש שדוברה בסביבתו ומשתמש בכל הרבדים ההיסטוריים של העברית.
שורה 51:
לצורך ספריו העבריים, שהיו בחלקם תרגום של הספרים שכתב ביידיש, נזקק ללשון שתייצג דיבור עממי שוטף, מתובל בהלצות ובתיאורים מפורטים, ואת הצורך הזה סיפק בהשתחררות מכבלי המליצה המקראית המשכילית, בפנייה למטבעות לשון ואוצר מילים חז"ליים ובשילוב מאפיינים תחביריים מן השפות האירופיות.
שפתו של מנדלי נתפסה כ"לשון סינתטית", כלומר, מורכבת מכמה רובדי לשון קודמים ולא כהמשך ישיר של רובד לשון מסוים.
בעת האחרונה עברו חוקרים רבים להחזיק בתפיסה שלפיה מהווה לשונו המשך ישיר של הספרות ה[[רבנות|רבנית]] וה[[חסידות|חסידית]] של תחילת העת החדשה, בליווי תוספת של יסודות חדשים, דקדוקיים בעיקר.{{ הערה | ישראל ברטל, גרביים, שוט ודלי: לשון הכתיבה של מנדלי. העברית: רבעון בענייני הלשון העברית, מחזור נ"ט, חוב' ג-ד (תשע"א 2011), עמ' 87־107.}}
שורה 59:
* "דברי הימים לבני הרוסים: נעתק לטובת בני ישראל אשר יקראו וידעו קורות בני ארץ מגורתם", מאת שלום יעקב אברמויץ (מנדלי מוכר ספרים), אדעסא, דפוס ניטשע איוואנוביץ, [[תרכ"ח]], 1867, (43 עמודים).
* "האבות והבנים" ([[1868]])
* "בעמק הבכא" –גרסה ראשונה של הספר יצאה ביידיש בשנת 1865 בוורשה בשם "דאס ווינטשפינגערל" (טבעת המופת), בארץ ב[[הוצאת דביר]] ללא ציון שנת ההוצאה.
* "דיא טאקסע", (1869), תורגם לרוסית על ידי יוסף פטריקאווסקי, נדפס בביעלאיא צערקאו בשנת 1884.
* "[[מסעות בנימין השלישי]]" ([[1878]])
שורה 68:
* "כל כתבי מנדלי מוכר ספרים", ספר א'. ספר הקבצנים. מסעות בנימין השלישי. כרך ו'. א. האבות והבנים. ב. רשימה לתולדות < כתובות בידי עצמו >. ג. רשימה לתולדות של ממ"ס...יהושע חנא רבניצקי, [[הוצאת דביר]], תל אביב, תרצ"ה, (1935), תרצ"ו, (1936).
* "בימים ההם", דביר, תל אביב, 1961, דפוס סטראוטיפי, ספרית דביר לעם, מ"ד, סדרה א', (קע"ז עמודים).
* "האישון הקטן": "דאס קליינע מענטשעלע", תרגם, ערך והביא לדפוס שלום לוריא, [[תשמ"ד]], 1983, הוצאת ספרים של [[אוניברסיטת חיפה]], חיפה.
* "הנשרפים", ספרים הוצאה לאור, צפת, 2006.
* "הברנש הקטן", תרגם מיידיש והוסיף מבוא שלום לוריא, [[הוצאת כרמל]], ירושלים, 2012.
שורה 91:
===מחזות שכתב===
* "דער פריזיוו", מחזה ב-5 מערכות.{{הערה|מכללת הרצוג דעת, לימודי יהדות ורוח, "אנציקלופדיה יהודית", ערך: אברמוביץ שלום יעקב}}
* "פישקה החיגר", (מחזמר על פי סיפורו של מנדלי מוכר ספרים), [[משה וילנסקי]], [[עמוס אטינגר]], 1967, .{{הערה|ארכיון משה וילנסקי, סדרה A, שירים, פריט 345, אתר הספרייה הלאומית, ערך: מנדלי מוכר ספרים, פריט מספר 52}} תיאטרון השדרה [[מנחם גולן]], מציג [[יעקב בודו]]: במחזמר העממי לפי יצירתו של מנדלי מוכר ספרים, "פישקה החיגר", עיבוד ובימוי [[יואל זילברג]], תיאטרון השדרה, תל אביב, 1968.{{הערה|אתר הספרייה הלאומית, ערך: מנדלי מוכר ספרים, פריט מספר 79}}
שורה 160 ⟵ 159:
* {{הארץ|יעקב שביט|תרומתו של מנדלי מוכר ספרים כמחבר ספר חלוצי על מדעי הטבע|1.4647111|29 בנובמבר 2017}}
* {{עונג שבת|[[אבנר הולצמן]]|בימי הרעש: עמדתו של ש"י אברמוביץ נוכח 'הסופות בנגב'|2017/12|15}}
* גיל וייסבלאי, [http://blog.nli.org.il/eva_abramovitch/ הטרגדיה המשפחתית של מנדלי מוכר ספרים], באתר [[הספרייה הלאומית]], דצמבר 2017
* {{עיונים בתקומת ישראל|אמיר בנבג'י|בין אלגוריה לסמל, בין שחוק לדמע: מנדלי מוכר ספרים ושלילת הגלות|17|amir|2007}}
* [[אברהם שבדרון]], [http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE12122803 אוסף דיוקנאות של מנדלי מוכר ספרים], באתר [[הספרייה הלאומית]]
| |||