משתמש:המכלולאי/תבנית:לא כשר – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגית: עריכת קוד מקור 2017
תגית: עריכת קוד מקור 2017
[[file:notKosher.png|120px|left]]
{{מיון
|שם=חסילונים
|תמונה=[[קובץ:Rhynchocinetes durbanensis Prague 2011 1.jpg|230px|חסילון Rhynchocinetes durbanensis]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[פרוקי רגליים]]
|תת-מערכה=[[סרטנאים]]
|מחלקה=[[סרטנים עילאיים]]
|סדרה=[[מעשירי רגל]]
|תת-סדרה=[[Pleocyemata]]
|אינפרא-סדרה=חסילונים
|שם מדעי=Caridea
|טקסונום=
}}
[[קובץ:Periclimenes imperator (Emperor shrimp) on Bohadschia argus (Sea cucumber).jpg|שמאל|ממוזער|220px|חסילון על מלפפון ים]]
[[קובץ:Neocaridina-palmata.jpg|שמאל|ממוזער|220px|Neocaridina palmata]]
[[קובץ:DSCN8033 1.sized.jpg|ממוזער|220px|''Caridina japonica'']]
'''חֲסִילוֹן''' ([[שם מדעי]]: ''Caridea''), ידוע גם כ'''שרימפ''' (ב[[אנגלית]]: '''Shrimp''') הוא בעל חיים השייך לאינפרא-[[סדרה (טקסונומיה)|סדרה]] '''Caridea''' מסדרת [[מעשירי רגל]] ומתת-[[מערכה (טקסונומיה)|המערכה]] [[סרטנאים]]. החסילונים הם שחיינים בעלי תפוצה רחבה ב[[מים מתוקים]] ו[[מי ים]]. ביחד עם ה[[פראון (סרטנים)|פראונים]] הם ניצודים ומגודלים לצריכת האדם.
 
==טקסונומיה==
מספר [[סרטנאים]] שאינם משתייכים לקבוצה זו מכונים גם הם בכינוי הנפוץ "חסילון", למשל [[חסילוני גמל שלמה]] ואפוסום שרימפ שאינם למעשה חסילונים אמיתיים. החסילונים מובדלים באופן שטחי מה[[פראון (סרטנים)|פראונים]] (Prawns) במבנה ה[[זימים]] שלהם, אנשים שאינם מתמחים בתחום נוהגים לשגות בסיווגם (בעיקר בהקשר הקולינרי). ב[[דרום-מזרח אסיה]] נוהגים להבדיל בין שני המינים בהתבסס על גודלם, כאשר החסילונים הגדולים יותר מכונים פראונים{{הערה|1=Charmaine Solomon (1998). [http://www.asiafood.org/glossary_2.cfm?wordid=2863 Encyclopedia of Asian Food ]. New Holland Publishers (Australia) Pty Ltd. 16.9.2006.}}.
 
==מחזור החיים==
רוב החסילונים מתפתחים ומתרבים רק ב[[בית גידול]] ימי, אך ישנם מינים המסוגלים להתרבות ולהתפתח גם במים מתוקים (כדוגמת "רד שרי שרימפ" הנפוץ באקווריומים). הנקבות מטילות בין 50,000 למליון [[ביצה|ביצים]] הבוקעות לאחר 24 שעות בצורת [[פגית]] הנקראת "נאופליוס" (Nauplius). הפגיות ניזונות משאריות של [[חלמון]] מהביצים מהן בקעו, ולאחר מכן עוברות [[גלגול (בעלי חיים)|גלגול צורה]] (מטמורפוזה) לפגית בעלת יכולת שחייה המכונה זואי (Zoea). הפגיות ניזונות מ[[אצות]], ולאחר מספר ימים עוברות גלגול נוסף במהלכו הן הופכות למיסידקה (Mysidacea), הניזונות מאצות ומ[[פלנקטון]] ומזכירות בצורתן החיצונית חסילון קטן. לאחר 3 עד 4 ימים נוספים מתרחש גלגול הצורה האחרון, ממנו מתפתח חסילון צעיר בעל כל המאפיינים הנמצאים בבוגר. תהליך ההתפתחות כולו אורך כ־12 ימים מזמן הבקיעה. אצל חלק מזני המים המתוקים הבקיעה מתרחשת לאחר כשבועיים והחסילון בוקע מיד בצורתו הבוגרת. בטבע נודדים החסילונים הצעירים אל [[שפך נהר|שפכי נהרות]], שם הם נהנים ממים עשירים במזון ודלי מלח. באזורים אלו הם משלימים את התפתחותם, ואז חוזרים כבוגרים אל המים הפתוחים. חסילונים בוגרים חיים בעיקר על [[קרקעית הים]]. הם מגיעים לאורך של 1.2 ס"מ עד 30 ס"מ וחיים בין שנה ל-6.5 שנים.
 
==חסילונים כמזון==
[[קובץ:NCI steamed shrimp.jpg|שמאל|ממוזער|150px|זנב חסילון מבושל]]
בתרבויות רבות החסילונים הם חלק מהתפריט ומשמשים להכנת מתכונים ותבשילים שונים. חסילונים, כמו [[סרטנאים]] אחרים, אסורים באכילה לפי כללי ה[[כשרות]] ב[[הלכה]] היהודית{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יא|י}}}}, לכן תפוצת מאכלים אלו במשקי בית ב[[ישראל]] נמוכה יחסית.
 
כשאר [[פירות ים|פירות הים]], עשירים החסילונים ב[[סידן]] ב[[חלבון]] וב[[שומן]] ודלים ב[[פחמימות]].
חסילונים מיובשים משמשים ל[[תבלין|תיבול]] וב[[מרק]]ים במטבח האסייתי, ב[[צפון אמריקה]] נפוצים בעיקר חסילונים [[טיגון|מטוגנים]]. גם ב[[אירופה]] החסילון הוא רכיב פופולרי במאכלים רבים ביניהם ה[[פאייה]] הספרדית.
 
==שימושים נוספים==
תחבושות המיוצרות מ[[כיטין]] המופק מהשריון של החסילונים משווקות על ידי חברת HemCon Medical{{כ}}{{הערה|1=[http://www.hemcon.com/ HemCon Medical Technologies Inc ]}}. תחבושות אלו הראו יעילות גבוהה יותר בעצירת דימומים מאשר תחבושות גאזה רגילות, בזכות תכונות הכיטין כ[[קרישת דם|מקריש דם]]. שימשו את הצבא ה[[צבא ארצות הברית|אמריקני]] ב[[מלחמת עיראק|מלחמה בעיראק]]. גם בצה"ל נכנסות התחבושות לשימוש.
 
===חסילונים באקווריום===
מינים שונים של חסילונים מגודלים על ידי האדם ב[[אקווריום|אקווריומים]]. חלקם משמשים לנוי בלבד, אך חלקם משמשים לניקיון האקווריום והסרת [[אצות]]. חסילוני המים המתוקים הנפוצים באקווריומים הם חסילון "מארש" היפני וחסילון "הזכוכית", במים מלוחים נפוצים החסילון המנקה "Lysmata amboinensis" וחסילון "האש".
בקרב מגדלי החסילונים בישראל סוג החסילון הנפוץ ביותר הוא בעיקר חסילון "קריסטל אדום".
 
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Caridea|שם ויקישיתוף=חסילונים|ויקימינים=Caridea|שם ויקימינים=חסילונים {{אנגלית}}}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{מידע טקסונומי}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
434

עריכות