עלייה לארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 109.186.3.27 (שיחה) לעריכה האחרונה של עט הזמיר |
||
שורה 5:
לאחר [[הכרזת העצמאות]] של מדינת [[ישראל]], נטענה המילה במשמעויות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ו[[כלכלה|כלכליות]] חדשות ונוספות.
מאז 2016 מציינים את [[יום העלייה]] לכבודן של העליות לארץ ישראל.
== מקור ומשמעות המונח ==
איזכור מוקדם של המונח "עלייה" מצוי ב[[תנ"ך]] בספר [[בראשית]], כאשר בני [[יעקב]], שבאו מ[[מצרים]] לארץ, כדי לקבור את אביהם, נקראו "עולים"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|נ|יד}}. הביטויים עלייה וירידה מוזכרים גם קודם אצל [[אברהם]] כשירד למצרים ועלה ממנה בחזרה (בראשית פרקים {{תנ"ך|בראשית|יב|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|בראשית|יג|קצר=כן|ללא=ספר}}).}} בבמדבר י"ג ל' אומר כלב בן יפונה :" וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ".מאז היציאה של עם ישראל ל[[גלות]] מארץ ישראל, נעשה שימוש במונח זה בכל הדורות כאשר יהודים חתרו לעלות לארץ האבות
המונח "שיבת ציון", הנזכר ב[[שיר המעלות]], מציין גם הוא עלייה לארץ. הוא נטבע, ככל הנראה, לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון|הבית הראשון]]. במונח "עלייה" השתמשו גם ה[[נביאים]] בנבואותיהם על [[שיבת ציון]] לאחר [[חורבן בית ראשון]], 586 לפנה"ס. שיבת ציון הייתה חזרתם של היהודים מ[[גלות בבל]] לארץ ישראל בעקבות [[הצהרת כורש]], ב[[המאה ה-6 לפנה"ס|שנת 538 לפנה"ס]]. המונח "שיבת ציון המודרנית" נקבע כהגדרה לעליות ההמוניות לארץ ישראל מאז [[המאה ה-19]] ועד לעליות שלאחר הקמת ה[[מדינת ישראל|מדינה]].
| |||