התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 108:
[[קובץ:A&T four statue 2000.jpg|ממוזער|"האחד בפברואר" - פסל באוניברסיטה של צפון קרוליינה, לכבוד "הארבעה מגרינסבורו" שעזרו להצית את התנועה לזכויות האזרח בדרום.]]
סטודנטים מקולג'ים אזוריים, שחורים ברובם, הובילו מחאת ישיבה בחנות של רשת Woolworth ב- [[גרינסבורו]] ב[[קרוליינה הצפונית]]. ב-1
המוחים קיבלו הכוונה להתלבש בצורה מהוגנת, לשבת בשקט, ולשבת בספסלים שונים כך שלבנים שמזדהים עם המחאה יוכלו להצטרף. מחאת הישיבה בגרינסבורו עודדה פעילויות דומות נוספות ב[[ריצ'מונד]] [[וירגיניה]], [[נאשוויל]] [[טנסי]], ו[[אטלנטה]] [[ג'ורג'יה]]. המחאה שהניבה את התוצאה המהירה ביותר הייתה בנאשוויל, מקום בו מאות סטודנטים ממושמעים ומאורגנים ארגנו מחאות-ישיבה יחד עם קמפיין חרם צרכני. ב-13 בפברואר 1960, התרחש שביתת הישיבה הגדולה הראשונה ב-נאשוויל - 124 סטודנטים שרובם היו שחורים, נכנסו ל-3 מסעדות דלפק ובקשו ארוחות צהריים. לאחר שהצוות סירב לשרת אותם הם ישבו בחנות במשך שעתיים ועזבו את החנות ללא תקריות מיוחדות. מחאות אלה גררו לעיתים תגובות זועמות ותקיפות מצד הלבנים וכן מעצרים מצד המשטרה המקומית. ב-27 בפברואר 1960 נעצרו בנאשוויל 81 סטודנטים לאחר שהמון לבן תקף אותם, באשמת שוטטות והתנהגות פרועה. הדבר גרר תשומת לב תקשורתית רבה למחאה.
|