אגדה (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 60:
 
==פירוש ולימוד האגדה==
מאז כתיבת התלמוד והמדרשים התמעטו העוסקים בפירוש האגדה. רוב פרשני התלמוד כתבו מעט מאוד על הסוגיות האגדיות, ורבים מהלומדים נטו ללמוד אותן ברפרוף, ולפעמים אף לדלג עליהן לגמרי, מתוך שימת דגש על תחום ההלכה. בעבר רבים תפסו את אגדות חז"ל כפשוטם, ולא נטו לראות את דבריהם כמשלים לרעיונות עמוקים ונסתרים. הרמב"ם מתאר שרוב העם היו תופסים תמיד את אגדות חז"ל כפשט דבריהם, וכן שהדרשנים היו רגילים לדרוש בפני ההמון את הדרשות כפשוטם מילה במילה.{{הערה|ה[[רמב"ם]], פירוש המשנה, בהקדמה לפרק חלק.}} כך תיאר גם רבי [[יצחק אברבנאל]] את דרכם של "החכמים האשכנזים", שמפרשים את אגדות חז"ל כפשוטם.{{הערה|רבי יצחק אברבנאל, ישועות משיחו, העיון השני, סימן א'.}}
 
לעומת זאת, הרמב"ם עצמו כתב שאין זו הדרך הנכונה להבין את אגדות חז"ל, שבאמת אגדות חז"ל נאמרו כמשלים לרעיונות פילוסופיים עמוקים.{{הערה|ה[[רמב"ם]], בהקדמה לפירוש המשנה, בהקדמה לפרק חלק ובהקדמה ל[[מורה נבוכים]].}} עמדה זו של הרמב"ם היא חלק מן [[הרמב"ם ורציונליזם|התפיסה הרציונליסטית שלו]], ונקודה זו עמדה במוקד של חלק מן הביקורת שהוטחה כנגד התפיסה.{{מקור}} עם זאת, אחרי הרמב"ם כתבו בדרך זו ראשונים רבים נוספים, שיש אגדות שכוונתם אינה לפשט דבריהם.{{הערה|רבי [[אברהם בן הרמב"ם]], במאמר על אודות דרשות חז"ל; ה[[אבן עזרא]], בהקדמתו לתורה, ה[[רשב"א]], בפירושו לאגדות, מסכת ברכות, דף ו', עמוד א'; רבי [[ידעיה הפניני]], בשו"ת הרשב"א, חלק א', סימן תי"ח; רבי הלל מוורונה, בתגמולי הנפש, דף כ"ה; ר"י אלשקאר, מרכבת המשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ט"ו; רבי [[יצחק אברבנאל]], ישועות משיחו, העיון השני, סימן א', וכתב האברבנאל שכך הייתה דרכם של ה[[רלב"ג]], רבי חנוך אלקונסטאנטינא, רבי [[שמואל מוטוט]], ורבי [[לוי בן אברהם בן חיים|לוי בן רבי אברהם]].}} נכתבו ביאורים רבים של אגדות חז"ל כמשלים לרעיונות שונים, בין השאר פירושיהם של [[הגאון מווילנה|הגר"א]], המהר"ל, ו[[הרב קוק|הראי"ה קוק]]. אמנם בין מפרשי האגדות בדרך זו ישנם הבדלים קיצוניים, שיש מהם שפירשו אותם כמשלים לרעיונות פילוסופיים, ויש לרעיונות קבליים, וכל אחד לפי סגנונו שלו.