קמרה אובסקורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להוצאת בבל |
מ הוספת קישור לפריסקופ |
||
שורה 18:
עקרון הפעולה של קמרה אובסקורה התגלה לפני למעלה מאלפיים שנה; [[אריסטו]] הבחין במאה הרביעית לפנה"ס כי מעגלים של אור שנוצרים תחת עצים מקבלים אט אט צורה של חרמש בעת [[ליקוי חמה]], ובכך זיהה את התופעה הבסיסית עליה מבוססת קמרה אובסקורה - יצירת דמות בעזרת נקב קטן. אריסטו זיהה את העיקרון שבעזרתו ניתן לצפות בבירור בשמש או בליקוי חמה: מחזיקים לוח אטום בו מנוקב חור קטן, ודמות השמש מופיעה בתוך צל הלוח. בצורה דומה, כאשר מניחים את הלוח מול חפץ או נוף מוארים ומניחים דף מאחוריו נוצרת על הדף דמות החפץ. קרני האור החוזרות מהחפץ לכיוון הלוח נחסמות על ידיו, אך חלקן עובר בדיוק דרך הנקב. אותן קרניים ממשיכות בקו ישר ויוצרות על הדף דמות מדויקת והפוכה של החפץ שממנו יצאו. במאה ה-6 לספירה, מתמטיקאי ביזנטי וארכיטקט בשם אנת'מיוס מטראלס (הידוע כמי שתכנן את ה[[איה סופיה]]), השתמש בסוג של קמרה אובסקורה בניסיונותיו{{הערה|1=[[אליסטר קמרון קרומבי]], ''Science, optics, and music in medieval and early modern thought'',p.205}}.
בשנת [[1038]] תיאר המלומד הערבי [[איבן אל-היית'ם]] ניסוי דומה לזה שתיאר אריסטו. הוא הראה בעת ליקוי חמה כיצד ניתן לייצר את דמותה של [[השמש]] על קיר בעזרת נקב בקיר הנגדי. עבודתו של [[איבן אל-היית'ם|אל-חזן]] השפיעה על מחקרי ה[[אופטיקה]] של ה[[פילוסוף]] [[רוג'ר בייקון]], איש [[ימי הביניים]], שהצליח ליצור בשנת [[1267]] אשליות אופטיות תוך הסתייעות בעקרונות הבסיסיים של קמרה אובסקורה בשילוב עם [[מראה]]. בייקון תיאר בספרו ''De Multiplicatione Specierum'' את אופן הפעולה של קמרה אובסקורה, אך הוא לא הזכיר את המכשיר עצמו. רבי [[לוי בן גרשון]], הרלב"ג, פילוסוף ומתמטיקאי יהודי, תיאר, בדומה לאל-חזן, דרכים לצפייה בליקוי חמה בעזרת המכשיר, כך שלא ייגרם נזק לעיניים. הוא פיתח מכשיר שנקרא ''הלשכה האפלה'', תיבה סגורה מכל צד, שאליה חודר אור דרך נקב קטנטן שבאחת מדופנותיה. המסתכל דרך הנקב אל תוך התיבה רואה על הדופן שמול הנקב תמונה אמיתית והפוכה של גוף הנמצא מחוץ לתיבה מול הדופן שבו נמצא הנקב. בעזרתה יכול היה להשוות את קוטר הירח לקוטר השמש ולמדוד את גודל ההתכסות בעת ליקוי החמה. [[לאונרדו דה וינצ'י]] תיאר בצורה נרחבת את אופן פעולת קמרה אובסקורה, וניתן למצוא עשרות תרשימים של המכשיר בין כתביו, אך בשל כתב הסתרים שבו השתמש, לא ניתן היה להבין את התיאורים. הטקסט פוענח רק בשנת [[1797]]. המכשיר תואר כקופסת עץ עם חריר ובפנים מראה ([[פריסקופ]]) שהייתה משקפת תמונה על תקרת הקופסה שהיא זכוכית מט ובעצם כאשר מניחים נייר פרגמנט על הזכוכית ניתן היה לצייר את מה שמתחת לנייר מאחר שהנייר הוא די שקוף.
בשנת [[1550]] הציע [[ג'ירולמו קרדאנו]] שיפור משמעותי לקמרה אובסקורה בספרו "On Subtlety" - החדרת [[עדשה|עדשת]] [[זכוכית]] קמוּרה במקום הנקב שבקיר. כך הופקה דמות בהירה וחדה מזו שהתקבלה בעזרת הנקב הפשוט. בשנת [[1585]] הוסיף [[ג'מבטיסטה בנדטי]] (Benedetti) שיפור נוסף: הכנסת מראה אלכסונית לתוך הקמרה שתפקידה להפוך את הדמות. כך יכול הצופה לראות את הדמות ללא היפוך.
| |||