ויקיפדיה

פיאודליזם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: חזרות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 37.239.131.24 (שיחה) לעריכה האחרונה של דגש חזק
שורה 12:
במהלך ה[[המאה החמישית|מאות החמישית]] ו[[המאה השישית|השישית]] התמזגה האריסטוקרטיה הגאלו-רומית עם האריסטוקרטיה הפרנקית. עקב השירות הצבאי המשותף בצבא הרומי, הייתה למשפחות האריסטוקרטיה השונות תרבות משותפת עוד קודם למיזוג ביניהן. ב-[[486]], אחרי [[קרב סואסון]], כבש [[כלוביס הראשון]] את [[ממלכת סיאגריוס]], כיבוש זה השלים את השתלטות ה[[פרנקים]] על [[גאליה בלגיקה]]. לא הייתה יותר טריטוריה גאלו-רומית עצמאית ועובדה זו הייתה זרז למיזוג בין האריסטוקרטיות השונות. האריסטוקרטיה (הממוזגת, אבל בעיקר הגאלו-רומית) שלחה נציגים הן לשירות הציבורי והן לשירות הדתי. כלומר היו פקידי ממשל בכירים ונושאי תפקידים במדרג הכנסייתי.
 
לפי מקורות בני אותה תקופה, הייתה ירידה באיכות הקרקע שנבעה מניצול יתר שלה בלי טיוב מתאים וכן מעזיבת איכרים את אדמותיהם בשל נטל המס. חלק מהאדמות שהופסק עיבודן הפכו לשדות מרעה. בשטחים שמצפון לאיטליה התרחש שינוי באופיים של אלו שעיבדו את הקרקעות. במקום עבדים (שהתייקרו) באו איכרים{{הערה|1=חלק מהעבדים נמכרו לסוחרי עבדים (ע"פ אורה לימור, יצחק חן, ראשיתה של אירופה: מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים)}}, نهتغىאיכרים אלו באו במעמד של [[קולונאט|קולוני]], כלומר היו קשורים לווילה מסוימת והיו חייבים במס תוצרת לבעל הווילה וכן בימי עבודה לטובת נחלותיו, בתמורה היו פטורים מעול מסים ועבודות (אנגריה וליטורגיה).ر يصشءؤلرةغ6432109جح87خه6عמעמד של קולונוס עבר בירושה, וכך בן של קולונוס נאלץ גם הוא להפוך לחקלאי שמעבד את השדות המשפחתיים. העבדים והאיכרים בני החורין היו נישאים בינם לבין עצמם ותוך דור-שניים נוצר טשטוש בין מעמד העבדים (שהשופט היחיד שלהם הוא בעל האחוזה) לבין מעמד בני החורין הזכאים להגיע למערכת המשפט של בני החורין. עבדים שקיבלו נחלות קטנות (בתוך הווילות) עיבדו אותן בחריצות רבה יותר מאשר כשהיו עבדים והרחיבו את שטחי وىزوونيتتيتتبتترسنبة707عىار7ذلهحהעיבוד ىליערות هحسىهحשבוראו سشؤىهולשטחים عשלא هעובדו صبىعسيتشرهثشهنوעד وووتتتتتאז.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איכרים אלו באו במעמד של [[קולונאט|קולוני]], כלומר היו קשורים לווילה מסוימת והיו חייבים במס תוצרת לבעל הווילה וכן בימי עבודה לטובת נחלותיו, בתמורה היו פטורים מעול מסים ועבודות (אנגריה וליטורגיה). מעמד של קולונוס עבר בירושה, וכך בן של קולונוס נאלץ גם הוא להפוך לחקלאי שמעבד את השדות המשפחתיים. העבדים והאיכרים בני החורין היו נישאים בינם לבין עצמם ותוך דור-שניים נוצר טשטוש בין מעמד העבדים (שהשופט היחיד שלהם הוא בעל האחוזה) לבין מעמד בני החורין הזכאים להגיע למערכת המשפט של בני החורין. עבדים שקיבלו נחלות קטנות (בתוך הווילות) עיבדו אותן בחריצות רבה יותר מאשר כשהיו עבדים והרחיבו את שטחי העיבוד ליערות שבוראו ולשטחים שלא עובדו עד אז.
 
בנוסף לצמיתים שחיו ב[[מנסוס]] בתחומי האחוזה, היו גם איכרים חופשיים (liber homo או potentes) שגרו בכפרים ונחלות מחוץ לאחוזות.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פיאודליזם"