הבדלים בין גרסאות בדף "גטו ביאליסטוק"

הסרת קישורים עודפים
(טרול)
(הסרת קישורים עודפים)
[[Fileקובץ:Bialystok map.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת גטו ביאליסטוק]]
[[Fileקובץ:Bundesarchiv Bild 146-1979-113-12, Bialystock, Juden bei Straßenarbeiten.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מנקים את רחובות ביאליסטוק בפקודת הנאצים]]
[[Fileקובץ:Bialystok Ghetto 15-20 August 1943 (liquidation).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיסולו של גטו ביאליסטוק, 15-20 באוגוסט 1943. גברים יהודים עם הידיים למעלה, מוקפים ביחידה צבאית גרמנית]]
'''גטו ביאליסטוק''' (ב[[גרמנית]]: '''Ghetto Białystok''') היה [[גטו]] שפעל בעיר [[ביאליסטוק]] שב[[צפון]]-[[מזרח]] [[פולין]] בתקופת הכיבוש הגרמני ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הגטו הוקם באוגוסט [[1941]] וחוסל בנובמבר [[1943]]. [[התנגדות יהודית בשואה|מרד]] שפרץ בגטו דוכא. מרבית תושביו (כ-60,000) נהרגו או שהועברו בקרונות בקר ל[[מיידנק]] ול[[טרבלינקה]].
 
==רקע==
על פי [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]], שנחתם בין [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ו[[ברית המועצות]] בשנת [[1939]], הייתה מיועדת העיר ביאליסטוק להיכלל בשטח הכיבוש הסובייטי. כוחות סובייטים נכנסו לעיר ב[[ספטמבר]] 1939, והחזיקו בה עד לכיבושה על ידי הכוחות הגרמנים ב[[יוני]] [[1941]], במסגרת [[מבצע ברברוסה]]. בימיו הראשונים של הכיבוש הגרמני, נאספו בביאליסטוק פלוגות [[איינזצגרופן]] ומשטרה בפיקודו של [[ארתור נבה]] וטבחו באלפי [[יהדות פולין|יהודים]] באזור ביאליסטוק, לפני ואחרי הקמת הגטו. ב-[[28 ביוני]] עלה באש [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול של העיר עם 800 עד 1,000 יהודים שהיו כלואים בו, והוא נשרף כולו. ב"יום שישי האדום" נרצחו עד 5,000 קורבנות יהודים.
 
==הגטו==
בחודש [[אוגוסט]] [[1941]], הורו הגרמנים על הקמת גטו בביאליסטוק. כ-50,000 יהודים תושבי העיר והאזור הסמוך לה, שוכנו באזור קטן של העיר. הגטו נחלק לשניים על ידי [[ביאלה (נהר)|נהר ביאלה]] (אחד מהיובלים של נהר [[נרב]]). מרבית האסירים הועבדו ב[[עבודת כפייה|עבודות כפייה]], לרוב ב[[מפעל]]י ה[[טקסטיל]] וה[[חימוש]] ששכנו בתוך גבולות הגטו ולעיתים גם בעבודות כפייה מחוץ לגטו. ה[[יודנראט]] הקים בגטו בית תמחוי, מרפאה ושירותים אחרים. מנות מזון נאכפו בקפדנות.
 
ב[[פברואר]] [[1943]], קבוצה ראשונה של כ-10,000 יהודי ביאליסטוק גורשו אל מותם בקרונות בקר ל[[טרבלינקה]]. עוד 2,000 קורבנות נורו במקום כשסירבו או לא יכלו לעלות לקרונות, בעיקר עקב כך שהיו חולים וחלשים מדי לנסיעה. באותו חודש, כ-7,600 אסירים הוכנסו למחנה מעבר מרכזי חדש בעיר למטרת סלקציה. הכשירים נשלחו למחנה [[מיידנק]], שם מוינו האסירים בשנית: אלו שנמצאו כשירים לעבודה, נשלחו למחנות [[בליז'ין]] (Bliżyn), [[פוניאטובה]] ו[[אושוויץ]]; אלו שהוערכו כחלשים מדי, הושמדו במיידנק. למעלה מאלף [[ילדות|ילדים]] יהודים נשלחו תחילה ל[[גטו טרזיינשטט]] ב[[בוהמיה]], ולאחר מכן ל[[אושוויץ]]לאושוויץ, שם נרצחו. כמה חודשים לאחר מכן, ב-[[16 באוגוסט]] 1943, פשטו על הגטו גדודי ה[[אס אס]] הגרמני עם כוחות של [[מתנדבי טרווניקי]] אוקראינים, אסטונים, לטבים ובלארוסים, כחלק מ[[אקציה]] נוספת שמטרתה חיסולו הסופי של הגטו.
 
==מרד גטו ביאליסטוק==
מרד גטו ביאליסטוק היה מרד מאורגן בנאצים השני בגודלו לאחר [[מרד גטו ורשה]]. את הלוחמים חימש ועזר לארגן "הארגון הצבאי האנטי פשיסטי", ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1942 בגטו בידי קצינים לשעבר של כוחות הלאום הפולנים. הכוח הלוחם מנה קבוצה של כ-300 עד 500 אסירים בראשם עמדו [[מרדכי טננבוים]] ממייסדי [[הארגון היהודי הלוחם|אי"ל]] ועמיתו [[דניאל מושקוביץ]]. כמו במרד גטו ורשה שקדם לו, היה המרד בגטו ביאליסטוק חסר סיכויים להצלחה צבאית. עם זאת, הוא נתפס כדרך למות בלחימה ולא במחנות הגרמניים.
 
המרד החל עם ההכרזה הגרמנית על גירושים המוניים מהגטו בליל 16 באוגוסט 1943. המטרה העיקרית הייתה לשבור את המצור הגרמני ולאפשר למספר המרבי של אסירים להימלט לתוך יער [[קנישין]] השכן. קבוצת המורדים, חמושים במקלע אחד, 25 רובים, 100 אקדחים וכמה עשרות בקבוקי תבערה מלאים בחומצה, תקפה את הכוח הגרמני המכריע תוך סיכון חייהם.
על פי התוכנית, המורדים אמורים היו למשוך אחריהם את המוני האסירים ולפרוץ אל מחוץ לגטו, אך הגרמנים הצליחו לנתק את המוני האסירים מן הלוחמים, לחסום את דרך הנסיגה ולירות אש מקלעים מרוכזת על הלוחמים.
 
הקרבות נמשכו עוד כארבעה ימים בכיסים מבודדים של מתנגדים, אבל ההגנה נשברה כמעט מייד והמרד נכשל למעשה. הנאצים הציתו את כל האזור. מפקדי המאבק התאבדו בבונקרים שלהם לאחר שאזלה התחמושת. כ-150 לוחמים הצליחו לברוח ליערות המקיפים את ביאליסטוק, והם הצטרפו ליחידות ה[[פרטיזנים]] של ה[[ארמייה קריובה]] וארגונים אחרים ושרדו את המלחמה (בהם הייתה [[חייקה גרוסמן]]).
 
העיר שוחררה מן הכיבוש הגרמני על ידי [[הצבא האדום]] בחודש אוגוסט [[1944]]. ההערכה היא כי מתוך כמעט 60,000 יהודים שחיו בביאליסטוק לפני מלחמת העולם השנייה, רק מאות בודדים שרדו את [[השואה]].
* {{גטו|130|ביאליסטוק (Białystok)}}
* [http://www.ushmm.org/wlc/article.php?lang=en&ModuleId=10005170 ביאליסטוק] באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]] {{אנגלית}}
* [http://www.yivoencyclopedia.org/article.aspx/Barash_Efrayim הערך אודות] [[אפרים ברש]] {{אנגלית}} מתוך [http://www.yivoencyclopedia.org/ אנציקלופדיה YIVO ליהדות מזרח אירופה]
* {{הארץ|יאיר שלג|איך אפשר לומר שבביאליסטוק לא היה מרד?|1.901595|7 באוגוסט 2003}}
* [http://www.moreshet.org/?CategoryID=319&dbsRW=1 אוסף תצלומים] של פושעים נאצים בגטו ביאליסטוק, באתר [[מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'|מורשת]] ב[[גבעת חביבה]]