ישנה בחיק ילדות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת''' הוא שיר של [[רבי יהודה הלוי]], ממשוררי [[תור הזהב של יהדות ספרד]]. השיר הוא [[פיוט|שיר קודש]] שהוא [[רשות (פיוט)|פתיחה]] לתפילת '''נשמת'''; כלומר הפיוט נוסף אל [[תפילת שחרית]] ב[[שבת]]ות וב[[חג]]ים לפני תפלה הפותחת במילים: [[נשמת כל חי]], במספר עדות ישראל. הפיוט בנוי כ[[מונולוג]] פנימי בין הדובר לנפשו, ובו הדובר מבקש מנפשו להשתחרר מהבלי [[העולם הזה]] ולהתקרב ל[[עבודת ה'|עבודת האל]].
 
== מילות השיר ==
{{ציטוט|שורות=כן|'''יְ'''שֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תִּשְׁכְּבִי?/ דְעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְעוֹרֶת נִנְעֲרוּ!
 
'''יְ'''שֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תִּשְׁכְּבִי?/ דְעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְעוֹרֶת נִנְעֲרוּ!
 
'''הֲ'''לָעַד יְמֵי השַׁחֲרוּת? קוּמִי צְאִי,/ רְאִי מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ,
 
'''וְ'''הִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן כַּצִפֳּרִים/ אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה{{הערה|על פי {{תנך|שיר השירים|ה|ב}}: "קווצותי רסיסי לילה".}} יִתְנַעֲרוּ.
 
'''דְ'''אִי כַדְרוֹר לִמְצֹא דְרוֹר מִמַעֲלֵךְ/ וּמִתוֹלְדוֹת יָמִים כְּיַמִים יִסְעֲרוּ.
'''הֲ'''יִי אַחֲרֵי מַלְכֵּך מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד/ נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב ה' נָהֲרוּ!{{הערה|על פי {{תנך|ירמיהו|לא|יא}} "ונהרו אל טוב ה'".}}}}
 
'''הֲ'''יִי אַחֲרֵי מַלְכֵּך מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד/ נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב ה' נָהֲרוּ!{{הערה|על פי {{תנך|ירמיהו|לא|יא}} "ונהרו אל טוב ה'".}}
 
== תוכן הפיוט ==
בבית הראשון פונה המשורר אל [[נשמה|נשמתו]] ב[[שאלה רטורית]] המלווה בנזיפה: את, הנשמה המתרפקת על הילדות, עד מתי תשכבי כביכול בבטן אימך? הלא הנעורים חלפו ואינם.
 
הדובר [[תוכחה|מוכיח]] את הנשמה ואומר לה, ראי, שערות השיבה - בדמות מלאכי המוסר - מעידות על כך שהגיע הזמן להבדיל בין טוב ורע; ועל כן עלייך להתנער מהבלי העולם הזה, כמו שציפורים מתנערות מהטל לאחר הלילה; ועליך עוף כמו ציפור דרור כדי למצוא חופש ושחרור מחטאי היום יום הסוערים, כמו ים.
בבית הראשון פונה המשורר אל [[נשמה|נשמתו]] ב[[שאלה רטורית]] המלווה בנזיפה: את, הנשמה המתרפקת על הילדות, עד מתי תשכבי כביכול בבטן אימך? הלא הנעורים חלפו ואינם.
 
הדובר [[תוכחה|מוכיח]] את הנשמה ואומר לה, ראי, שערות השיבה - בדמות מלאכי המוסר - מעידות על כך שהגיע הזמן להבדיל בין טוב ורע; ועל כן עלייך להתנער מהבלי העולם הזה, כמו שציפורים מתנערות מהטל לאחר הלילה; ועליך עוף כמו ציפור דרור כדי למצוא חופש ושחרור מחטאי היום יום הסוערים, כמו ים.
 
בבית האחרון הדובר מצווה על הנשמה לחפש את אלוהים בחברת נשמות שנסחפו אחר טובו של האל.
 
ב[[אקרוסטיכון]] חתום שם המחבר - יהודה.
 
==פירושי מילים==
# '''יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת''' - כינוי [[מטאפורה|מטאפורי]] לנשמה, המציג אותה כשרויה בתקופת הינקות.
#'''הנעורים כַּנְעוֹרֶת נִנְעֲרוּ''' - [[דימוי]] של הנעורים לפסולת הפשתן, משל לדבר הנעלם בקלות.
#'''יְמֵי השַׁחֲרוּת''' - כינוי לתקופת הנעורים. בתוך ההקשר של הפיוט, ימי השחרות מקבלים משמעות מוחשית לימים בהם צבע השיער עדיין שחור לעומת 'מלאכי שיבה' בהם השיער מקבל גוון לבן.
#'''מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ'''-שערות השיבה מוצגות בניסוח מטאפורי במשמעות של שליחים המטיפים מוסר לאדם.
#'''דְאִי כַדְרוֹר''' -עופי כציפור.
#'''לִמְצֹא דְרוֹר'''-להשתחרר.
#'''מִמַעֲלֵךְ'''-במשמעות ראשונה חטא ובמשמעות נוספת למעלה. עופי כציפור להשתחרר מהחטאים ולעוף מעלה.
# '''תוֹלְדוֹת יָמִים'''- במשמעות של זמן, הימים העוברים.
#'''כְּיַמִים יִסְעֲרוּ'''- יסערו כמו ים.
#'''מַלְכֵּך'''- כינוי לאלוהים.
# '''סוֹד'''- חוג אנשים, במשמעות של הפיוט חוג נשמות.
# '''נָהֲרוּ'''- נעו בשפע.
 
==רעיונות מרכזיים==
שורה 50 ⟵ 44:
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=יהודה הלוי|ויקיטקסט=ישנה בחיק ילדות}}
* [http://www.daat.ac.il/{{דעת|1=דבורה סילברסטון-סיון|2=daat/mimaamakim/maamar.asp?id=597|3=ישנה בחיק ניתוחילדות ספרותי לשירושירו של ר'רבי יהודה הלוי] מתוךוניתוחו}}, בתוך: '''מעמקים: כתב העתעת הווירטואליוירטואלי לספרות ולאומנות''' "מעמקים"19, ב[[אתרתשרי דעת]]תשס"ט
* [http://www.a-y.org.il/page.asp?id=915&par=215&cycl=7 ניתוח ספרותי לשירו של ר' יהודה הלוי] ב[http://www.knay.alona.k12.il אתר כפר הנוער אלוני יצחק]
* [http://www.benyehuda.org/rihal/ כתבי ר' יהודה הלוי] ב[[פרויקט בן-יהודה]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:רשויות לנשמת]]