פרלמנט – הבדלי גרסאות

'''פרלמנט''' (נגזר מהמילה ה[[צרפתית]]: '''parler''', קרי: פַּארְלֶה, "לדבר") או '''בית נבחרים''', הוא מוסד פוליטי המורכב מנציגיהם של [[אזרחות|אזרחי המדינה]], ומשמש [[רשות מחוקקת|כרשות המחוקקת]] במדינות שהן [[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיות יצוגיות]].{{הערה|קיימים גופים דומים גם במדינות שאינן דמוקרטיות, כמו ה[[מג'לס]] ב[[איראן]] או [[האסיפההאספה העממית הלאומית]] ב[[הרפובליקה העממית של סין|רפובליקה העממית של סין]]}}

[[אתונה]] לא הייתה עיר המדינה ([[פוליס]]) בעלת המשטר הדמוקרטי היחידה ב[[יוון העתיקה]], אך עם זאת מעמדה הדומיננטי והמידע הרב והמפורט יחסית ששרד לגביה שמים אותה בעמדה מועדפת למחקר.{{הערה|שם, 7.}} את צעדיה הראשונים לעבר הדמוקרטיה עשתה אתונה עם המעבר ההדרגתי מ[[מונרכיה]] לשלטון האצולה ([[אריסטוקרטיה]]) שהחל בערך במאה ה-8 לפנה"ס.{{הערה|שם, 16.}} אמנם ישנן עדויות חצי היסטוריות (כגון יצירותיו האפיות של [[הומרוס]] - ה"[[איליאדה]]" וה"[[אודיסאה]]") ועדויות ארכאולוגיות על קיומן של אספות עם שנקראו [[אגורה (מקום כינוס)|אגורה]] (agora), אך לא היה להן שום כוח פוליטי ממשי, והנוהג המקובל אף קבע שאין זה מכובד שאדם ממעמד נמוך יביע דעה בעת הדיון.{{הערה|שם, 13-14.}} בשנת 594 לפנה"ס לערך, הוציא לפועל המחוקק וה[[ארכון]] האתונאי [[סולון]] שורה של רפורמות במשטר האתונאי האריסטוקרטי,{{הערה|שם, 36.}} וכונן מועצה בת 400 נציגי שבטים בשם "בולה", שתפקידה היה להכין את סדר היום של אספת העם, בה כל האזרחים החופשיים, גברים שמעל גיל 20, היו רשאים להשתתף בצורה מלאה. עם זאת, נקבע רף של הכנסה שנתית שרק מי שהכנסתו השנתית עמדה בו היה רשאי לכהן במשרה בכירה בפוליס.{{הערה|שם, 33.}} מאוחר יותר, בשנת 462 לפנה"ס, הועברו חלק מן הסמכויות החשובות במסגרת השיפוט והחקיקה ממועצת ה[[ארכונטים]], שהורכבה מנושאי המשרות הבכירים בני המעמדות העליונים, אל אספת העם ואל הבולה שבינתיים הורחבה ל-500 נציגים. חמש שנים לאחר מכן נפתחו משרות הארכנוטים בפני כל האזרחים למעט השכבה הענייה ביותר שכללה ברובה שכירי-יום.{{הערה|שם, 58.}} החידושים של המשטר האתונאי היו מרחיקי לכת. כוחו של העם, באמצעות האספה, גבר בהתמדה עד למצב שכל ההחלטות המכריעות של המדינה היו באחריותו, והחלטותיו בנוגע לחקיקה היו מחייבות.{{הערה|שם, 88.}} באסיפהבאספה היה נהוג עיקרון ה"איסגוניה", זכות הדיבור השווה לכל, לפיה כל אזרח היה רשאי להביע את דעתו על העניינים שעל סדר היום ולהציע הצעות. אף על פי ששיטה זו מכונה כיום "[[דמוקרטיה ישירה]]", המסורות של מוסדות הייצוג היווניים - דוגמת מועצת ה-500 ש"דמתה במידה מה ל[[ועדת החוקה, חוק ומשפט|וועדת חוק, חוקה ומשפט]] של הכנסת",{{הערה|שם, 85.}} והייתה מתוקף כך גוף נבחר בעל כוח פוליטי משמעותי – השאירו חותם במחשבה הפוליטית של המערב, ופרצו לתודעה מחדש בימי הביניים בזכות כתבים של הוגים כגון [[אריסטו]] שעסקו בהרחבה בפוליטיקה האתונאית בכתביהם.

צורה זו של אספה משקפת תקופה שבטית בעיקרה של העמים הגרמאנים יושבי אירופה, שבה יחידת הכוח הפוליטית הייתה ה[[קלאן]] וההחלטות התקבלו באספות עם בדומה לתיאורו של טאקיטוס או לעיתים באספות של זקני השבט.{{הערה|סופיה מנשה, התהוותם של פרלמנטים, עמ' 20-21.}} אך במרוצת הזמן, ככל שהשבטים החלו לעבור להתיישבויות קבע ברחבי שטחי אירופה שהיו תחת שליטה רומית, נוצרו פערים סוציו-אקונומים משמעותיים בין המלך לבין לוחמיו, וסגנונן העממי של ההתכנסויות הפך לרשמי יותר וכלל יותר אצילים ומקורבים למלך שביניהם שררה היררכיה ברורה יותר. אך עם זאת, האסיפההאספה עדיין סימלה מסורת שוויונית ביחסים שבין המלך לנתיניו. ביטוי לכך אפשר לקבל מסיפור אשר מופיע ב[[כרוניקה]] של [[גרגוריוס מטור|גרגוריוס בישוף טור]]. הוא מתאר כיצד במהלך מלחמתו של [[כלוביס הראשון|כלוביס]] מלך ה[[פרנקים]] בשלטון רומי ב[[גאליה]] התבקש על ידי [[ארכיבישוף]] [[ריימס]] להשיב לו אגרטל בעל ערך שהיה שייך לו ונלקח כביזה במהלך אחד הקרבות. כלוביס רצה להיעתר לבקשתו אך כאשר הגיע לאספת הלוחמים שהתכנסה לשם חלוקת השלל חייל אחד מאנשיו התנגד לבקשתו ואף ניפץ את האגרטל. כלוביס לא פגע בו באותו רגע מפאת הכבוד למעמד, אלא הרג אותו שנה לאחר מכן בעוון עבירה פעוטה. סיפור זה ממחיש את מידת המחויבות של המלך הפרנקי למסורת אבותיו. למרות שוויון זה ולמרות מערכת השיפוט על ידי האסיפההאספה, החוק היה מורכב בעיקר ממסורת אבות ולכן היה גמיש.

* '''[[האסיפההאספה הפדרלית של רוסיה|האסיפההאספה הפדרלית]]'''- הפרלמנט ה[[רוסיה|רוסי]]