יהדות גאורגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אספ\2
שורה 193:
[[המפלגה הגאורגית הסוציאל-דמוקרטית (מנשביקית)|המפלגה הסוציאליסטית המנשביקית]] שהייתה בשלטון ראתה ביהודי גאורגיה חלק בלתי נפרד מן [[גאורגים|העם הגאורגי]] ולא הכירה בזכותם לקיום לאומי נפרד, ובהתאם לקו זה עסקה העיתונות המנשביקית בבעיה היהודית. לכאורה שרר אז בגאורגיה [[חופש עיתונות]], אך מחופש זה נהנו בעיקר המצדדים בהתבוללות. "קול היהודי", שרוב קוראיו היו יהודים, צידד בייחודו של העם היהודי.{{הערה|1= גרשון בן-אורן (ציצואשווילי), "סקר ביבליוגרפי של יהדות גאורגיה" עמ' 112}}
 
התכונה בקרב יהודי גאורגיה לקראת הבחירות לאסיפהלאספה הלאומית הגאורגית הייתה רבה. מצד אחד התארגנו הציונים במסגרת של [[הועד הלאומי של יהודי גאורגיה]], שלא זכו, בסופו של דבר להכלל ברשימה המנשביקית. ומצד שני היו מתנגדי הציונות מ[[כותאיסי]], שבחרו נציגים הנפרד. נציגי כותאיסי, חכם [[משה דבראשווילי]], תלמידו של [[אברהם חוולס]] מ[[צחינוואלי]], ו[[יוסף אליגולאשווילי]], שנבחרו להיות בין 109 נציגי המנשביקים שנבחרו לאסיפהלאספה הלאומית הגאורגית.{{הערה|1=[[המפלגה הגאורגית הסוציאל-דמוקרטית (מנשביקית)|המפלגה הסוציאליסטית המנשביקית]] זכתה ל-109 מושבים מתוך 130}} חתימותיהם מתנוססות על הצהרת העצמאות של ה[[הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה|רפובליקה]].
 
[[המלחמה הסובייטית גאורגית|פלישת הצבא האדום לגאורגיה]] ב-[[1921]] הוציאה את הרוח ממפרשי הציונים ומתנגדיהם. תחילה דגל המשטר החדש במדיניות של כיבוד האמונות הדתיות המקומיות. לא נסגרו בתי כנסת, וגם פעילות [[ציונות|ציונית]] לא נמנעה. זמן קצר לאחר הכיבוש הודיעו השלטונות על פתיחת בית-ספר ממשלתי ליהודי גאורגיה בטביליסי, בשם "בית-ספר עמלני מספר 102", בהנהלת נתן אליהשווילי, ונמסר לו כי העברית תהיה [[מקצועות חובה|מקצוע חובה]] בבית הספר, כשפה הלאומית של היהודים. הייתה זו עמדה תמוהה לנוכח המדיניות ה[[סובייטי]]ת שהייתה עוינת ליהודים ולציונות, עקב רצונם של הסובייטים לתקוע טריז בין תומכי הלאומיות היהודית למתנגדיה, המנשביקים. דבר נוסף שהשפיע על היחס הטוב, הייתה העובדה כי הפלישה הסובייטית לגאורגיה הוצגה כהתקוממות עממית של הבולשביקים הגאורגיים, שבה רוסיה רק באה לעזור.