חזון יוחנן – הבדלי גרסאות

'''חזון יוחנן''', הנקרא לעיתים גם '''ההתגלות של יוחנן''' או '''ספר ההתגלות''', הוא ה[[ספר]] האחרון ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]. הוא מתאר את אירועי [[אחרית הימים]] שתתרחש לפי האמונה ה[[נצרות|נוצרית]] לפני ש[[ישו]] ([[ישו|ישוע]]) [[הביאה השנייה|ישוב]] לעולם וידון את כל החיים והמתים ב[[יום הדין]]. משמו היווני של הספר, "אפוקליפסי טו יואני" (Αποκάλυψη του Ιωάννη, "חזון יוחנן" ב[[יוונית]]), נגזרת המילה המודרנית "'''[[אפוקליפסה]]'''", המציינת את סוף העולם. לתוכנו של הספר ולצורת כתיבתו השפעה פרסית.{{הערה|שאול שקד. איראנו-יודאיקה; לחקר פרס והיהדות: קובץ מחקרים בתחומי המגע בין יהודים ותרבות פרס במשך הדורות. מכון בן צבי. ירושלים: תשמ"ב. אנגלית: ע"מ 12-76.}}

חזון יוחנן מתחיל בדבריו של ישו (ישוע), שנגלה אל המחבר, המכוונים לשבע הכנסיות (קהילות) של [[אסיה הקטנה]]: [[אפסוס]], סמירנה,{{הערה|נקראת כיום [[איזמיר]]}} [[פרגמון]], [[תיאטירה]],{{הערה|נקראת כיום [[אקהיסר]] (Akhisar)}} [[סרדיס]], [[פילדלפיה (אסיה הקטנה)|פילדלפיה]]{{הערה|נקראת כיום אלאשהיר (Alaşehir)}} ו[[לאודיקה על הליקוס]]:{{הערה|נקראת כיום אסקיהיסר (Eskihisar) ליד [[דניזלי]]}}