הבדלים בין גרסאות בדף "פלישת הצבא האדום לגאורגיה"

מ
מ (הוספת קישור ליוסיף סטלין)
מ (בוט החלפות: \1אספ\2)
באותו הזמן, למרות הצלחות הצבא הסובייטי, המצב בחזית הקווקז הפך לרעוע מאוד. הארמנים, כשהם עזרים במעורבות הצבא האדום בגאורגיה, מרדו, וכבשו את [[ירוואן]] ב-[[18 בפברואר]] 1921. ב[[צפון הקווקז]], מורדים [[דאגסטן|דאגסטנים]] המשיכו להלחם כנגד הסובייטים. הכיבוש הטורקי של שטחים גאורגיים הצביע על העימות הוודאי שעומד לקרות, בין הסובייטים לטורקים. והגאורגים סירבו שוב ושוב להיכנע. [[לנין]] שחשש מתוצאה לא רצויה של המערכה על גאורגיה, שלח ב-[[2 במרץ]] "ברכות חמות לגאורגיה הסובייטית", אבל חשף בבירור את שאיפתו להביא את העוינות לסוף במהירות האפשרית. ההדגשה שלו על "החשיבות העצומה לאימוץ פשרה מתקבלת על הדעת לגוש" עם המנשביקים הגאורגים. ב-[[8 במרץ]] הגאורגים ביטלו הצעה של ממשלת הקואליציה, אבל המנשביקים סירבו.
 
למרות זאת, כאשר השלטונות הטורקיים הכריזו על סיפוח בתומי ב-[[16 במרץ]], הממשלה הגאורגית הוכרחה לבחור. תקוותיהם להתערבות ה[[צרפת]]ים או ה[[בריטניה|בריטים]] כבר פגו, כאשר הצרפתים לא נחשבו כמי ששולחים משלחות צבאיות ובריטניה הורתה ל[[הצי המלכותי הבריטי|צי המלכותי הבריטי]] לא להתערב. יתרה מזו, ביום הכרזת הטורקים על סיפוח בתומי, הממשלה הסובייטית והבריטית חתמו על הסכם סחר, אשר בו ראש הממשלה [[דייוויד לויד ג'ורג'|לויד ג'ורג']] מבטיח לחדול מפעילות אנטי-סובייטית בכל האזורים שבהם שלטה [[האימפריה הרוסית]]. באופן סימולטני, נחתם [[הסכם מוסקבה (1921)|הסכם ידידות]] במוסקבה בין רוסיה הסובייטית לבין [[האסיפההאספה הלאומית הגדולה של טורקיה]] (בית המחוקקים החד-ביתי של טורקיה), שבהם [[ארדהאן (נפה)|נפת ארדהאן]] ו[[ארטווין (נפה)|נפת ארטווין]] הוענקו לטורקי, שוויתרה על תביעתה לבתומי.
 
אף על פי כן, הטורקים לא התלהבו לפנות את בתומי, והחזיקו בה. המנהיגים הגאורגים, העדיפו כי בתומי לא תישאר תחת כיבוש טורקי, והגיעו להסכמה עם הסובנארקום שתמנע מאובדן תמידי של העיר. שר ההגנה הגאורגי, [[גריגול לורדכיפנידזה]] והנציג המוסמך הסובייטי [[אוול אנוקידזה]] ארגנו שביתת נשק ב-[[17 במרץ]] ולאחר מכן ב-[[18 במרץ]] הסכם שאיפשר לצבא האדום להתקדם בכוח לבתומי.