אמסיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אספ\2
שורה 29:
עד שנת [[183 לפנה"ס]] שימשה אמסיה כבירתה של ממלכת [[פונטוס]]. בשנת [[70 לפנה"ס]] השתלטה עליה [[הרפובליקה הרומית]], וכעבור חמש שנים הפך אותה [[גנאיוס פומפיוס מגנוס]] לבירת ה[[פרובינקיה רומית|פרובינקיה]] [[ביתיניה]] ופונטוס. מאוחר יותר שלטו בעיר ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטים]], ה[[סלג'וקים]] וה[[מונגוליה|מונגולים]]. בתקופת [[האימפריה העות'מאנית]] שימשה העיר בסיס חשוב לצבא ה[[סולטאן]], בדרכו למלחמות מול [[איראן|פרס]], ואף הפכה למרכז דתי חשוב, כש-18 [[מדרסה|מדרסות]] פעלו בה במהלך [[המאה ה-19]].
 
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נערכה בעיר ועידה של [[מלחמת העצמאות של טורקיה#עליית התנועה הלאומית הטורקית והקמת האסיפההאספה הלאומית הגדולה של טורקיה: יוני 1919-מרץ 1920|התנועה הלאומית הטורקית]] שהתכנסה ב-[[21 ביוני]] [[1919]] במחנה סראידיזי (Saraydüzü Kışlası), ואשר פרסמה את [[חוזר אמסיה]] (Amasya Genelgesi), המסמך הכתוב הראשון אשר הניע את גלגליה של [[מלחמת העצמאות של טורקיה]]. ב-[[22 באוקטובר]] [[1919]] נפגשו מוסטפא כמאל ובכירי מפלגתו עם שר הימייה העות'מאני באמסיה, וזאת במטרה לאתר דרכים לשמירה על השלמות הלאומית. הצדדים חתמו על מזכר הבנות שנודע לימים כ"פרוטוקול אמסיה" וחשיבותו העיקרית הייתה בכך ששימש ראיה להכרתה הזמנית של הממשלה העות'מאנית ב[[איסטנבול]] בתנועת הלאומית המתהווה ב[[אנטוליה]].
 
הנוסעים בני [[המאה ה-16]], [[שלמה אבן וירגה]] ו[[יוסף הכהן הרופא]], ציינו בכתביהם אודות [[עלילת דם]] אשר התרחשה נגד יהודי העיר בין השנים [[1530]]-[[1545]]. מספר יהודים הואשמו ברצח אדם נוצרי מקומי והודו בכך תחת עינויים. כתוצאה מכך נתלו הנאשמים. עם שובו של הנוצרי אשר נרצח לכאורה, קבע [[סולימאן המפואר]], סולטאן האימפריה העות'מאנית, כי האשמות עתידיות בדבר רצח על רקע ריטואל דתי ידון בבית משפט מלכותי ולא מקומי.