אמירות טביליסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
במהלך התקופה הערבית, טביליסי, שנקראה "אל-טפליס" (al-Tefelis), גדלה למרכז ה[[מסחר]] בין העולם ה[[מוסלמי]] לבין [[צפון]] [[אירופה]]. מעבר לזה, היא תיפקדה כמוצב חוץ מפתח והיוותה חוצץ בהתמודדות כנגד ה[[ביזנטים]] והשליטה ה[[כוזרים|כוזרית]]. במהלך הזמן הפכה טביליסי מוסלמית בעיקרה, אבל ההשפעה האיסלמית נתחמה ל[[עיר]] עצמה כאשר הסביבה נשארה [[נצרות|נוצרית]].
 
טביליסי הייתה עיר גדולה עם עם [[חומה]] כפולה עם 3 שערים. היא שכנה על שני צידי [[נהר הקורה]], ושני חלקיה היו מאוחדים
{{היסטוריה של גאורגיה}}
ב[[גשר]] של [[סירה|סירות]]. [[גיאוגרף|גיאוגרפים]] בני זמננו מציינים במיוחד ב[[מעיין|מעיינות]] החמים שלה. ששימשו ל[[אמבטיה|אמבטיות]] עם אספקת מים חמים קבועה. על הנהר היו [[טחנת מים|טחנות מים]]. הבתים היו בנויים בעיקר מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]] [[אורן]], וזאת להפתעתם של נוסעים ערבים בני זמננו. במחצית הראשונה של [[המאה ה-9]], טביליסי הייתה לעיר השנייה בגודלה ב[[קווקז]] אחרי [[דרבנט]]. עם לפחות 50,000 תושבים ומסחר משגשג.
 
אחרי שהח'ליפות נחלשה, בעקבות חורבן [[בגדד]] בשנת [[813]], ההשפעה העבאסית הוטרדה יותר הנטייה לפרוש של שליטי הפריפריה, אבל זו של טביליסי לא נכללה בכלל זה. באותו הזמן, האמירות הפכה למטרה של משפחת המלוכה הגאורגית, [[בגרטיוני]], ששיחררו מספר אדמות גאורגיות מהאחיזה הערבית. אמירות טביליסי נוהלה ביד חזקה יחסית תחת שליטתו של יצחק ב. איסמעיל ([[833]]-[[853]]), שהיה חזק מספיק להכניע את האנרגיות של הנסיכים הגאורגים, ולהשליט את השלטון ה[[בית עבאס|עבאסי]] על האזור. הוא הישעה את המענק השנתי לבגדד, והכריז על עצמאות מהח'ליפות. לדיכוי ה[[מרד]], הח'ליף אל-מוטאווקיל (المتوكل على الله جعفر بن المعتصم), שיגר, בשנת 853, משלחת ענישה, בראשות בוגה אל-כביר אל-שרעבי (ידוע גם בשם בוגה התורכי [http://ca.wikipedia.org/wiki/Bogha_al-Khabir *]). האחרון שרף את טביליסי עד לאפר וערף את ראשו של יצחק ב. איסמעיל. בכך הוא מסיים את הסיכוי של העיר להפוך למרכז של [[מדינה]] איסלמית [[עצמאות|עצמאית]] בקווקז. העבאסות בחרה לא לבנות מחדש את העיר באופן נרחב, וכתוצאה מכך היוקרה של הסמכות המוסלמית באזור החלה לרדת.