היסטוריה של אלג'יריה – הבדלי גרסאות

ב-[[1 ביולי]] [[1962]] נערך באלג'יריה [[משאל עם]] וב-[[3 ביולי]] הכריזה צרפת על עצמאותה של אלג'יריה. ב-[[8 בספטמבר]] [[1963]] אושרה חוקת המדינה במשאל עם ובאותו החודש נבחר באופן רשמי [[אחמד בן בלה]] לנשיא המדינה הראשון. מלחמת העצמאות האלג'יראית הותירו צלקות בחברה ובכלכלה, זאת בנוסף להרס הפיזי. עזיבתם ההמונית של תושבים ממוצא צרפתי הותירה את המדינה ללא מרבית הדרג הניהולי בה, פקידי שלטון, מהנדסים, מורים, רופאים ובעלי מקצועות מיומנים אחרים. מאות אלפי אזרחים נותרו ללא קורת גג, פליטים בארצם, רבים מהם סבלו ממחלות. שיעור ה[[אבטלה]] באלג'יריה היה כ-70 אחוז מכוח העבודה. בחודשים שלאחר עזיבת הצרפתים הייתה התנפלות המונית באלג'יריה על הרכוש ועל המשרות שהותירו מאחוריהם העוזבים. בצווים נשיאותיים שפורסמו בחודש מרץ 1963 הכריז בן בלה כי כל הרכוש החקלאי, התעשייתי והמסחרי שהיה בבעלות אירופאים הוא רכוש חופשי מבעלים ובכך הכשיר למעשה את הדרך להחרמת הרכוש על ידי המדינה. החוקה החדשה שנוסחה בפיקוח הדוק של ה-FLN אושרה בחודש ספטמבר 1963 ובן בלה נבחר על ידי המפלגה להנהיג את המדינה לתקופת כהונה של חמש שנים. תחת החוקה החדשה שילבו סמכויותיו של בן בלה כנשיא, את תפקידי ראש המדינה וראש הממשלה וכן מפקד הכוחות המזוינים. לנשיא הייתה הסמכות להכריז על ממשלה ללא צורך באישור של [[הרשות המחוקקת]] והוא היה האחראי להגדרת מדיניות הממשלה ופעילותה. לא הונהג כל מנגנון פיקוח שלטוני יעיל על סמכויות הנשיא. מנהיג האופוזיציה [[חוסיין עיט אחמד]] התפטר מן האסיפההאספה הלאומית בשנת 1963 כדי למחות על הנטייה ה[[דיקטטורה|דיקטטורית]] של המשטר והקים תנועת מחתרת, חזית הכוחות הסוציאליסטית (Front des Forces socialistes, FFS) אשר פעלה בניסיון לחסל את משטרו של בן בלה. בסוף קיץ 1963 אירעו מספר תקריות מזוינות אשר יוחסו למחתרת חזית הכוחות הסוציאליסטית ובהמשך אותה שנה פרצו קרבות נוספים. כוחות הצבא פעלו במהירות לדיכוי המרד. שר ההגנה, [[הווארי בומדיין]], לא היסס לדכא בכוח כל סימן למרד באזורים מרוחקים, בו ראה סכנה ליציבות השלטונית. אולם, כאשר בן בלה ניסה ניסה לצרף אליו תומכים מתושבי האזורים בהם פעלה המחתרת, גברו המתחים בין בומדיין ובן בלה.

ב-[[19 ביוני]] [[1965]] הדיח בומדיין בהפיכה צבאית את בן בלה מן השלטון. ההפיכה הייתה מהירה וללא קורבנות. בן בלה נעלם באופן פתאומי מעין הציבור ולא נראה שוב עד אשר שוחרר ממעצר בית, בשנת 1980, על ידי מחליפו של בומדיין, הקולונל [[שאדלי בנג'דיד]]. מיד לאחר ההפיכה פיזר בומדיין את האסיפההאספה הלאומית והשעה את החוקה שהתקבלה בשנת 1963. המועצה המהפכנית הוכרזה כרשות השלטונית העליונה והייתה מורכבת ברובה מקציני צבא אשר יצגו פלגים שונים בצבא ובמפלגה. מעמדו הראשוני של בומדיין כראש המדינה והממשלה היה מעורער, בעיקר כיוון שחסר לו בסיס תמיכה מחוץ לכוחות המזוינים. עיקר תמיכתו באה מחבריו בעיר עודה שבגבול [[מרוקו]], שם שימש כמנהיג צבא השחרור הלאומי (ALN) בשנות המלחמה. במצב דברים זה היה שלטונו של בומדיין שלטון חברים.