הרובע היהודי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לזהר עמר |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: "\2" |
||
שורה 107:
בראשית שנות ה-70, במקביל לפעילות הארכאולוגית, החל תהליך של שיקום ובנייה של הרובע, תוך ניסיון לשמר את תוואי הסמטאות הקדום ככל האפשר. בתי הכנסת שוקמו ונוקו מזבל הבהמות ומהלכלוך הרב שהצטבר בהם, ועקב הנסיבות, יכלו הרשויות להטמין את כל כבלי החשמל והטלפון מתחת לאדמה. לאחר דיונים ארוכים נותרו בתי הכנסת 'החורבה' ו'תפארת ישראל' בחורבנם, כדי לשמר במשהו את ימי חורבנו של הרובע. '[[בית הכנסת החורבה|החורבה]]' [[שימור מבנים|שוחזר]] והוקם מחדש ב-[[2010]].
החל משנות ה-80 הפך הרובע לשכונת מגורים מבוקשת בקרב הציבור הדתי והחרדי, חלקם ממוצא [[הקהילה האנגלוסקסית בישראל|אנגלו-סקסי]]. בציבור הדתי לאומי בולטים תלמידי ובוגרי [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "[[ישיבת הכותל|
חיי היום-יום ברובע אינם פשוטים: הסמטאות צרות וצפופות ומרחב המחיה קטן; לא ניתן להגיע עם כלי הרכב הפרטיים עד הבית, ויש להחנותם במגרשי החנייה המעטים שבשולי הרובע; קהל התיירים העצום המשוטט בסמטאות בכל שעות היממה מטריד את מנוחת השכנים. למרות כל זאת, קרבתו הגדולה של הרובע לכותל המערבי והאווירה הקהילתית והדתית, כמו גם סגנון הבתים העתיק הכולל קשתות וכיפות, הפכו אותו לאטרקציה [[מקרקעין|נדל"נית]], ולאחת מהשכונות היקרות ביותר בירושלים.
| |||