מרד 1682 – הבדלי גרסאות

ב-[[27 באפריל]] [[1682]] נפטר הצאר פיודור השלישי ללא צאצאים. בהתאם לנוהל, כס השלטון היה אמור לעבור לאחיו בן ה-16 איוואן איוואן, בנו של הצאר [[אלכסיי הראשון|אלכסיי הראשון, צאר רוסיה]] מאשתו הראשונה מריה מילוסלבסקי, או לאחיו בן ה-10 פיוטר, בנו של הצאר אלכסיי מאשתו השנייה נטליה נרישקין. איוואן היה ילד חולני ונראה היה שלא יאריך ימים. היריבות בין שתי המשפחות הגיעה לשיאה, כי החלטה על היורש הייתה צפויה להשפיע ישירות על מצב המשפחה וקבלת הטבות. ההחלטה הסופית הייתה בידי אספת [[בויאר]]ים. לאחר התלבטויות, האסיפההאספה הבויארית וה[[פטריארך]] הרוסי החליטו ביום פטירתו של הצאר שפיוטר יהיה הצאר הבא.

ב-[[23 במאי]] וב-[[29 במאי]] החיילים הציגו דרישות נוספות, ביניהן הכרזה על איוואן החמישי כ[[צאר]] לצד פיוטר, ומינוי הנסיכה סופיה כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] לידם, בהתאם לאינטרסים של משפחת מילוסלבסקי. מחוסר ברירה האסיפההאספה הבויארית והפטריארך נענו לדרישות החיילים. בשלב זה, החיילים המורדים שלטו, אך היו מודעים לכך שהמצב אינו יציב ומותנה בנוכחותם בקרמלין. במטרה להבטיח לעצמם ביטחון לטווח ארוך, הם דרשו מן הממשל לפרסם [[צו]] ולפיו כל פעולות החיילים היו לטובת השלטון ומשפחת רומנוב, ולהציב בכיכר אנדרטה שעליה שמות ה[[בויאר]]ים שנהרגו ופרוט פשעיהם, לכאורה, נגד השלטון. מחוסר ברירה הממשל הסכים גם לכך. יחד עם זאת, בשלב זה הנסיכה סופיה החלה להרגיש שהמצב מסכן גם אותה.