ירוחם פישל יהושע ברנשטיין – הבדלי גרסאות

מ
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ (בוט החלפות: \1אספ\2)
 
==תולדות חייו==
נולד לרבי משה ישראל ב[[ירושלים]] בנו של רבי [[בנימין יהודה לייב ברנשטיין]]. צאצא של אדמו"רי [[חסידות לעלוב|לעלוב]], [[חסידות קרלין|קרלין]] ושל [[היהודי הקדוש]] מ[[בית פשיסחה|פשיסחה]]. היה מקורב לאדמו"ר רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]{{הערה|1=ראו עוד ב[http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=59608&Word=&gilayon=3198&mador= הצופה] אודות האסיפההאספה של זקני [[חסידות קרלין|חסידי קרלין]] בראשות האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.}} ולמד עמו בחברותא. לאחר הגעת רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] ל[[ארץ ישראל|ישראל]] התקשר גם אליו. נישא לדינה, בתו של רבי יהושע אשר רבינוביץ{{הערה|היה נכד ל[[חסידות פוריסוב|אדמו"רי פוריסוב]], דור רביעי ל[[היהודי הקדוש|יהודי הקדוש]] מ[[בית פשיסחא|פשיסחא]]}}.
 
היה ממייסדי הרבנות הראשית. ב[[כ"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] (1928) פרש באופן רשמי יחד עם הרב [[צבי פסח פרנק]] מ[[כנסת ישראל]], הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל. השניים לא הצטרפו לאגודת ישראל אלא עמדו בראש ארגון חדש: "עדת ישראל החרדית". עם זאת, המשיכו שני הרבנים לשמש כחברים ב[[מועצת הרבנות הראשית]]. מצב זה גרם לתרעומת בציבור והיו שקראו להם להתפטר מתפקידם{{הערה|בן ציון מאיר חי עוזיאל, מכמני עוזיאל}}. עם זאת, הרב קוק סירב לגנותם ומנע ניסיונות להדיחם מן התפקיד. בשל קרבתו לרבי מגור פרש הרב ברנשטיין ב[[תרצ"ה]] משותפותו עם הרב פרנק והצטרף למעשה לאגודת ישראל.