אי הפיל – הבדלי גרסאות

לאי צורה הדומה לראש של [[פיל]] ומכאן כנראהנובע שמו. ציר האורך של האי הוא ממזרח למערב, והנקודה הגבוהה בו היא 852 מטר.

מלבד כמה רצועות חוף, מכוסה כל האי ב[[קרחון|קרחוניםבקרחונים]]., איןואין באי [[צמחייה]] או [[בעלי חיים]],אך אם כי ניתן לעיתים למצוא על חופיו [[כלב ים|כלבי ים]] או [[פינגווין|פינגווינים]].

בשל [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הסוער בסביבה, ובהיעדר [[מפרץ]] טבעי, לא התיישבו בו בני אדם מעולם., זאת למרות מיקומו הנוח ל[[דיג]], ציד [[לווייתנאים|לווייתנים]] והקמת [[תחנה מדעית]].

היחלצותו של [[מגלה ארצות|מגלה הארצות]] ארנסט שקלטון מאנטארקטיקה ב-[[1916]] נחשבת לאחת המופלאות ביותר.: משלחתו בת 28 האנשים ניסתה לחצות את [[יבשת]] אנטארקטיקה דרך [[הקוטב הדרומי]], אך כותרה ב[[קרח]] ב[[ים וודל]] שבאוקיינוס הדרומי, ושרדה בתנאים קשים כ[[שנה]]., לאחרולאחר ש[[לחץ]] הקרחונים ריסק את [[ספינה|ספינתם]] [[אנדיורנס (אונייה, 1912)|אנדיורנס]], הם ערכו מסע ב[[מזחלת|מזחלות קרח]] ובשלוש סירות הצלה עד שהגיעו לאי הפיל.

בהבינו שאין סיכוי שספינה תחלוף במקום נידח זה, החליט שקלטון לצאת למסע חילוץ., הוא השאיר באי את סגנו [[פרנק ויילד]] ו-21 אנשים, והוא וחמישה [[ספן|ספנים]] נוספים הפליגו ב[[מסע הסירה ג'יימס קיירד|ג'יימס קיירד]], סירת הצלה באורך שבעה [[מטר]]ים, לעבר [[איי ג'ורג'יה הדרומית]], מרחק 1,290 ק"מ, כדי להשיג עזרה. תנאי מזג האוויר היו איומים וברשותם היו רק [[סקסטנט]] ו[[כרונומטר]] ל[[ניווט]]. לאחר שנקלעו ל[[סופה]] אדירה נשברה הסירה, והם נחתו בחלק הדרומי של ג'ורג'יה הדרומית וחצו את [[רכס הרים|רכס הרי]] ה[[אי]], תשושים וללא ציוד, במסע שגם [[טיפוס הרים|מטפסים]] מקצועיים מצאו מאוחר יותר מאתגר מאוד. לאחר שהגיע לתחנת ציד הלווייתנים שבאי, ניסה שקלטון לחלץ את שאר 22 אנשיו מאי הפיל בעזרת מספר ספינות, ורק בניסיון הרביעי, שבו גויסה ספינת גרר [[צ'ילה|צ'יליאנית]], חולצו כולם ללא פגע, 22 חודשים לאחר תחילת המסע מ[[ארגנטינה]].