אריק השישי, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

לאריק הייתה חיבה רבה ל[[טורניר]]ים וכסף רב הוצא מאוצר הממלכה על אמצעי בידור זה. בטורניר אבירים שנערך ב[[רוסטוק]], זרמו [[יין]], [[תמד]] ו[[בירה]] במשך חודש לכל מי שחשק במשקה. המלך שילם עבור אחזקתם של כל הסוסים והבהמות שבטורניר, כולל הר של [[שיבולת שועל]]. הוא הטיל מסים חדשים ובלתי רגילים על איכרים ועל אצילים. כאשר כספי המסים לא כיסו את הוצאותיו, הוא לווה כספים רבים מאצילים גרמנים שונים והרחיק לכת עד כדי כך שהוא משכן חלקים מאדמות דנמרק כערבון. אריק שלח כמה משלחות לגרמניה כדי לזכות בשטחים חדשים בניסיון לשקם את מעמדה של דנמרק כמעצמה סקנדינבית. באמצעות בריתות עם נסיכים גרמנים, ביניהם הדוכס ממקלנבורג, הוא הצליח להיות אדונם הרשמי של כמה ערים [[ברית ערי הנזה|הנזאיות]]. הוא גם התערב בנעשה ב[[שוודיה]] כדי לתמוך בגיסו כנגד מתנגדיו ב-[[1305]] ושוב ב-[[1307]] – [[1309]], כשהוא נלחם במקביל בגרמניה ומעסיק כוחות גרמנים למטרותיו.

 

 

ב-[[1313]] העביר אריק את כל רכוש הכתר בדרום יוטלנד אל הדוכס תמורת מזומנים. מ-[[1315]] ועד [[1317]] אירעה שוב בצורת. לא נותר דבר לגבות ממנו מסים ואוצר הממלכה היה ריק. ב-[[1317]] משכן אריק את כל האי [[פין (אי)|פין]] לרוזן גרט מרנדסורג ולרוזן יוהאן מקיל תמורת גיוסם של 200 אבירים רכובים. לפני מותו, הספיק אריק למשכן גם את [[סקונה]] לאצילים גרמנים עבור מימון להמשך חיי המותרות שלו. כמכה אחרונה לגאווה הדנית, כבש הדוכס היינריך ממקלנבורג את הטירות ברוסטוק.