אולף השני, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

מ
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ (בוט החלפות: \1אספ\2)
 
==חייו==
כאשר מת סבו של אולף, ולדמר השני, מלך דנמרק, הוא היה בן חמש שנים בלבד. הוא הוכרז כמלך דנמרק בשנה שלאחר מכן. אמו, המלכה מרגרטה, שימשה כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] עקב גילו הצעיר. הכרזתו כללה את התואר "היורש האמיתי של שוודיה", שהוסף בהתעקשותה של אמו, מאחר שסבו היה מלך שוודיה עד שאולץ להתפטר. אולף היה מלך [[סקונה]], כולל הערים שנשלטו על ידי [[ברית ערי הנזה]], על פי חוזה [[שטרלזונד]] מ-[[1370]]. מרגרטה חתמה על כתב הזכויות בשמו של בנה. בכתב הזכויות הסכים אולף להיפגש עם האסיפההאספה הלאומית אחת לשנה לכל הפחות ולהשיב את הנחלות שסבו, ולדמר הרביעי, החרים במהלך תקופת מלכותו.
 
עם מות אביו ב-[[1380]] הוכתר אולף כמלך נורווגיה. גם כאשר מלאו לו 15 שנים והוא הגיע לבגרות, המשיכה אמו למשול בשמו. כעת, כאשר הוא מלך גם על דנמרק וגם על נורווגיה, אוחדו שתי הממלכות ב[[אוניה פרסונלית]], מצב שלמעט תקופות קצרות של [[אינטררגנום]], נמשך עד ל-[[1814]].