אולף השני, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

כאשר מת סבו של אולף, ולדמר השני, מלך דנמרק, הוא היה בן חמש שנים בלבד. הוא הוכרז כמלך דנמרק בשנה שלאחר מכן. אמו, המלכה מרגרטה, שימשה כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] עקב גילו הצעיר. הכרזתו כללה את התואר "היורש האמיתי של שוודיה", שהוסף בהתעקשותה של אמו, מאחר שסבו היה מלך שוודיה עד שאולץ להתפטר. אולף היה מלך [[סקונה]], כולל הערים שנשלטו על ידי [[ברית ערי הנזה]], על פי חוזה [[שטרלזונד]] מ-[[1370]]. מרגרטה חתמה על כתב הזכויות בשמו של בנה. בכתב הזכויות הסכים אולף להיפגש עם האסיפההאספה הלאומית אחת לשנה לכל הפחות ולהשיב את הנחלות שסבו, ולדמר הרביעי, החרים במהלך תקופת מלכותו.